Page 224 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 224

‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫קצו‬

              ‫שפרצוף הבינה דז"א יש בו ששה קצוות ושלש ראשונות‪ ,‬וכן פרצוף החכמה וכן פרצוף הכתר‪.‬‬
‫ודעשלט‪ ,‬שהו"ק והג"ר דבינה דז"א נקראים "קטנות וגדלות ראשון"‪ ,‬והו"ק והג"ר דחכמה דז"א ‪7‬‬

                ‫נקראים בשם "קטנות וגדלות שני"‪ ,‬וכן הו"ק והג"ר דכתר דז"א נקראים "קטנות וגדלות שלישי"‪.‬‬

              ‫בדרך כללשמ‪" ,‬המוחין דקטנות" הינם שמות "אלהים"שמא או שמות מוחלפים דשם "אלהים"‪,‬‬
                                                                       ‫כדוגמת שם אכד‪-‬טם‪ ,‬כיון שהינם דינים‪.‬‬

                                                                  ‫‪z‬‬

                                                                                  ‫שלט‪ .‬עיין שער הכוונות )דרוש ב' דפסח פ' ע"ג(‪.‬‬
                                                                                                 ‫וכן עיין עץ חיים )שער כ"ב פ"א(‪.‬‬

                ‫שמ‪ .‬העמק דבר‪ -‬הנה יש ב' שמות‪" -‬הויה" ו"אלקים"‪ .‬גדר החילוק ביניהם הינו דשם "הויה" הינו מקור הכל סיבת‬
                 ‫כל ההתהוות‪ ,‬והינו מקיף את כלל ההויה כאחד‪ ,‬דבמקור הכל כלולים כל הענפים כאחד‪ .‬ושם "אלקים" הינו הרבה‬
                 ‫כוחות פרטיים‪ ,‬וה' יתברך הינו "הבעלים" על כל כח וכח בהסתעפות הבריאה שכאשר מתרחקת משורשה נראים כבר‬
                 ‫"כוחות חלוקים"‪ ,‬אלא שכולם הינם כוחות של ה' יתברך‪ ,‬ועל כן "מעשה בראשית"‪ -‬הנברא בשם "אלקים"‪ ,‬נאמר על‬

                    ‫כל חלק וחלק של הבריאה "ויאמר אלוקים"‪" ,‬ויעש אלוקים" וכו'‪ ,‬ללמדך שכל בריה ובריה נוצרה ע"י כוח פרטי‪.‬‬
                 ‫ועוד‪ ,‬שם "הויה" מורה על עצם ההתהוות שהוא יתברך מהוה הכל‪ ,‬ואין שום מציאות אמיתית זולתו‪ ,‬וממילא אינו‬
                 ‫תלוי בחוקי הטבע והבריאה‪ ,‬דהכל נתלה בו ופועל עפי' רצונו הפשוט‪ .‬לעומת כן שם "אלקים" מורה על קיום של‬
                 ‫כוחות אשר הינם בעלי "חוקים קבועים"‪ ,‬כדוגמת כוח האש לפעול בחמימות‪ ,‬ובכח המים לפעול קרירות‪ ,‬ורק ה'‬
                 ‫יתברך הינו "הבעלים" ל"שדד" ולשמות את החוקים‪ ,‬וע"כ מעשה בראשית אשר נחקקו בו חוקי הטבע נבראו בשם‬
                 ‫"אלוקים"‪ ,‬ורק ביום השישי נברא האדם שההנהגה עמו הינה שלא כדרך הטבע‪ ,‬אלא עפי' דרכים עליונים של "שכר‬
                 ‫ועונש"‪ ,‬כלשון חז"ל )אבות דרבי נתן פרק ט"ז(‪" :‬אני ה' בראתיו אם אתה אוהבו אני נאמן לשלם לך שכר טוב ואם‬

                                                                                                              ‫לאו אני דיין לפרוע"‪.‬‬
                 ‫ב' השגות הנ"ל הינם "מוחין דקטנות" ו"מוחין דגדלות"‪ .‬ר"ל שכאשר השכל משיג רק שחוקי הטבע הינם תחת שליטתו‬
                 ‫ובעלותו של ה' יתברך‪ ,‬זוהי השגה במסגרת "מערכת הטבע" שהינה שם "אלקים"‪ ,‬וזהו קטנות וצמצום‪ ,‬שכן משיג רק‬
                 ‫את "הכחות הפרטיים"‪ ,‬ולא את היקף הכלל‪ ,‬שהינו עצם שורש ההויה של הכל‪ .‬ולכן כאשר נעשה האדם בעל מוחין‬
                 ‫דגדלות אזי מקבל "דעת"‪ ,‬בכך שמסוגל להשיג "דרכי עליונים" מעל הטבע‪ ,‬שכן "השכל" הינו חפץ מן העליונים שהינם‬

                                                                      ‫"שכליים פשוטים" כהגדרת הקדמונים‪ ,‬וזוהי השגת "הגדלות"‪.‬‬
                 ‫וידוע שבעולם התוהו היה הז"א רק בעל ו' קצוות‪ .‬ר"ל שהיה בו רק "מערכת הגוף" בלי "מוחין" בדמות השגות‬
                 ‫שכליות בראשו‪ .‬וזהו אחד מן הסיבות שלא היה "איחוד" בעולם התוהו בין הכוחות השונים והיו בבחינת "רשות‬
                 ‫הרבים" זה תחת זה‪ ,‬משום שלא היה גורם "המאחד" אותם בדמות המוחין‪ .‬ולכן התיקון לכך הינו לפעול "איחוד"‪,‬‬
                 ‫ר"ל שכל "תרי"ג הכחות" יתלכדו יחדיו להיות פרצוף "אדם"‪ ,‬אשר ישנו שיתוף פעולה בין כל כוחותיו המשלימים זה‬

                                                                                                                            ‫את זה‪.‬‬
                 ‫ויש לך לדעת שבכל מצב יש מוחין בז"א‪ ,‬שכבר בהיותו ב"עיבור" בתוך "מעי דאימא"‪ ,‬היה בו כבר בחינת מוחין‪,‬‬
                 ‫שכן אימא "נותנת" מבחינתה את יכולת השכליות אשר יגרום איחוד וגיבוש הכוחות יחדיו להיות פרצוף אדם )עיין עץ‬
                 ‫חיים שער י"ז פ"ב שם מובא שפרצוף אימא עושה את ז"א לבחינת רשות היחיד‪ ,‬אלא שזוהי "השגת הקטנות" בסוד‬
                 ‫מוחין דאלקים(‪ .‬ולכן במדרגת העיבור משיג האדם שה' יתברך הינו הבעלים של כל הכוחות כולם )עיין מבוא שערים‬
                 ‫ש"ה ח"א פ"ג שם מביא רבינו האריז"ל ראיה ממה שז"א בהיותו עובר צומחים בו שערות‪ ,‬שעניינם הינם "מותרי‬
                 ‫המוחין"‪ ,‬שהינם "נביעת המוח העולה על גדותיו"‪ .‬והרי לנו בחוש שכבר בהיות ז"א בעיבור מעי אימא הינו בעל מוחין‪,‬‬
                 ‫אך בשיא הצמצום האפשרי‪ ,‬שכן ג' המוחין שבו הינם כ"אבן דומם" בלי דעת בסוד "אלם" דשם "אלקים" וכן עיין‬

                                                                    ‫מבוא שערים ש"ה ח"א פרק י"ב מה שכתב רבינו האריז"ל בכך(‪.‬‬
                 ‫בשלב הלידה מתחיל "גילוי" המוחין‪ ,‬אמנם עדיין הינם בקטנות בחינת שם "אלקים"‪ ,‬שכן הלידה הינו כדוגמת "מעשה‬
                 ‫בראשית" אלא שבמדרגת היניקה מקבל אותיות "יה" דשם אלקים‪ ,‬והופך מבחינת "אלם" לבחינת שם "אלקים" בסוד‬
                 ‫"מי שם פה לאדם"‪ .‬אחר כך מתפתח והולך עד זמן הגדלות שנעשה בן י"ג שנה כביכול‪ ,‬ואז מקבל "מוחין דהויה"‪,‬‬
   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229