Page 220 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 220

‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫קצב‬

                                    ‫תלתשכה‪" ,‬יניקה"שכו ‪ -‬שש ספירות‪" ,‬גדלות" ‪ -‬עשר ספירות‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫כלשון חז"ל )נידה ל' ע"ב(‪" :‬למה הולד דומה במעי אמו? לפנקס שמקופל ומונח‪ .‬ידיו על שתי צדעיו‪ ,‬שתי אציליו‬
                                                              ‫על שתי ארכובותיו וכו'‪ ,‬וראשו מונח לו בין ברכיו"‪.‬‬
                                                                                ‫לאחר העיבור מגיע של "היניקה"‪.‬‬

                                     ‫בשלב זה "מניקה" האם את בנה‪ ,‬מגדלת ומחזקת אותו‪ ,‬ובונה בכך את אבריו‪.‬‬
‫כעת מתחיל להיות אדם בפני עצמו‪ ,‬ומתחיל להשתחרר מן התלות באמו‪ .‬מתגלים בו כוחות חדשים‪ ,‬כוחות אשר‬

                                                                ‫מבטאים את היותו אדם עצמאי בעל רצונות משלו‪.‬‬
                                 ‫זהו אותן המידות שבלב )חג"ת(‪ ,‬היוצאות מהעלמן ומתחילות "להשמיע את קולן"‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬על אף כל רגשותיו ורצונותיו של האדם אין לו עדיין "דעה עצמאית" המכוונת כנגד מידותיו‪ ,‬ולכן מידותיו‬

                                   ‫מכוונות על ידי מוחין ודעות חיצוניים הנקראים בלשון הקבלה "מוחין דקטנות"‪.‬‬
                            ‫השלב האחרון בתהליך ההתגברות הינו "שלב המוחין"‪ ,‬המכונה בשם "מוחין דגדלות"‪.‬‬
‫כשאנו אומרים שאדם "מקבל מוחין"‪ ,‬אזי הכוונה שנכנסים בו כוחות שהינם מעבר למציאות הרגילה של בן אנוש‪ ,‬ר"ל‬

                                  ‫כוחות הנושאים בתוכם גילוי אלוקי‪ ,‬ואת היכולת להתקשר עם מה שלמעלה מהם‪.‬‬
‫ויובן שהאדם מקבל מוחין דגדלות‪ ,‬אזי מידותיו מתעדנים ומלמדים אותו להיות בחינת "רך כקנה"‪ ,‬שכל כל תכלית‬
‫מוחין הגדלות הינה ל"הכשיר" את האדם לדבר המופלא ביותר‪ -‬שהוא כשלעצמו אינו תכלית הכל‪ ,‬וממילא מבטל‬
‫מידיית את מסגרת הישות והגאווה שבו‪ ,‬ו"מקבע" את קליפת האני האישית שלו‪ ,‬ובכך מגדיל את החיבור לה'‬
‫יתברך ויוצר חיבור ומודעתו לכך שנבראנו "יש מאין"‪ ,‬שבהכרח אנו תלויים בה' יתברך ונובעים ממציאתו‪ ,‬שכן‬

                                                                                                ‫"אין עוד מלבדו"‪.‬‬
‫שכד‪ .‬עיין מבוא שערים )ש"ה ח"א פרק ט"ז( וז"ל‪" :‬והוא כי שנתבאר לעיל שיש שלש בחינות זמני התיקון אל זו"ן‪,‬‬
‫והם עיבור ויניקה‪ ,‬ועיבור ב' דמוחין‪ .‬ותחילה בעיבור הא' היה תלת כלילן בתלת‪ ,‬וביניקה היה מן ו"ק‪ ,‬ובעיבור ב' מן‬
‫ט"ס גמורות וכו'‪ .‬הענין‪ ,‬כי בשלשה ימי הקליטה הוא התחלת תיקון העובר וכו'‪ ,‬ואז הוא כנגד בחינת העיבור וכו'‪.‬‬
‫אמנם כל מה שנגלה אז מהז"א אינן רק הג' אחרונות נה"י שלו וכו'‪ .‬אחר כך ניתוסף בז"א תיקון נוס‪ ,‬והוא הבחינה‬
‫הב' שהיא כנגד בחינת זמן היניקה שנעשו בו ו"ק וכו'‪ .‬אחר כך ניתוסף בז"א תיקון נוסף‪ ,‬והיא הבחינה הג' שהיא כנגד‬

                                        ‫זמן עיבור ב' דמוחין דגדלות‪ ,‬שנעשו בו תשע מדות שלמות והיא י' אליו"‪.‬‬
‫שכה‪ .‬דעת רבותינו המפרשים‪ -‬כותב רבינו האריז"ל )עץ חיים שער י"ט פ"א( וז"ל‪" :‬כי שלוש בחינות יש‬
‫בז"א והם‪ :‬אורות ניצוצין וכלים‪ .‬וכל ג' בחינות אלו‪ ,‬נכנסו תוך מעוי דאמא‪ ,‬להתקשר ולהתקן ולהתחבר שם‪,‬‬

                                                                                                  ‫בבחינת עיבור"‪.‬‬
‫וכתב רבינו השמן ששון זי"ע )עץ חיים שער י"ט פ"א ד"ה להתקשר וכן כתב המזכיר שלום ד"ה וכל(‪ ,‬שעיקר התיקון‬
‫של ז"א הינו שיתקשרו ספירותיו בג' קוים‪ ,‬ימין‪ ,‬שמאל אמצע‪ ,‬וזהו הקישור והחיבור‪ .‬וכן התיקון הינו שיושלמו בט"ס‬
‫דב"ן וי"ס דמ"ה‪ .‬והוסיף בכרם שלמה זי"ע‪ ,‬ש"הקישור" הינו סוד הקוים‪ ,‬ו"חיבור" אנ"ך תוך הכלים‪ .‬וכן "להתקן"‬

                                                              ‫ברמ"ח אברים ושס"ה גידים ושימשך בהם שם מ"ה‪.‬‬
‫וביאר הבית לחם יהודה זי"ע )ד"ה להתקשר(‪ ,‬ש"להתקשר" הכוונה כישור וחיבור הכלים זה בזה‪ ,‬ולהתחבר בהם‬

                                           ‫האורות דז' מלכים שנשארו באצילות‪ ,‬ולהתתקן הרפ"ח ניצוצין מהסיגים‪.‬‬
‫ועוד כתב רבינו האריז"ל )עץ חיים שער לידת המוחין פ"ג( וז"ל‪" :‬שכבר נתבאר אצלינו‪ ,‬שתמיד נכנסים ומתלבשים‬
‫נה"י דאימא‪ ,‬ומתפשטים תוך ז"א עצמו‪ ,‬בין בבחינת זמן העיבור‪ ,‬ובין בבחינת הקטנות שהוא זמן היניקה‪ ,‬ובין‬

                                                                                                   ‫בזמן הגדלות"‪.‬‬
           ‫והקשה הרב יפה שעה זי"ע )שער ז"א פ"א(‪ ,‬כיצד נכנסו נה"י דאמא בז"א‪ ,‬שהינו בתוך "עיבור" בתוכה?‬
‫וביאר‪ ,‬שעל ידי זיווג או"א‪ ,‬מתבררים חלקי אנ"ך‪ ,‬על ידי טיפת אבא‪ ,‬כלולה מחומר וצורה שבו‪ ,‬וכן מאמא‪ .‬אלו‬
‫הטיפות הינם בחינת נהי דאו"א‪ .‬מהניצוצות נעשה לבוש לנפש הולד‪ ,‬ומהטיפות נעשה פנימיות החומרי‪ .‬ב"כלי החיצון"‬
‫שנעשה בעיבור ז"א‪ ,‬נתלבש כלי חיצון דא"א שהינם הטיפות דכורא ונוקבא‪ ,‬שעל ידם מצטייר צורת הלבוש לנפש )וכן‬

                                                                                               ‫כתב הכרם שלמה(‪.‬‬
   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225