Page 230 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 230

‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫רב‬

‫השפע ממטה למעלה וממעלה למטה‪ .‬תנועה זו מגעת עד אין סוף‪ ,‬וממנו היא ממשיכה את השפע‬
                                                                  ‫באצילות וממנה אל הנבראים‪.‬‬

‫נמצינו למדים‪ ,‬כי כל תנועת הספירות להמשכת שפע הנשמות מתעוררת מהאדם אשר מתחת‬
                                                    ‫לספירות ומתחדשת מאין סוף אשר מעליהן‪.‬‬

          ‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬חלוקת הספירות לפרצופים על פי "דרוש הדעת"‬
‫ידועים דברי רבינו המהרח"ו זי"ע בהקדמתו לספר "עץ חיים"‪ ,‬שכתב שחיבר ספרו למשכילים דייקא‪,‬‬

‫כי ההעלם בו יותר מהגלוי‪ ,‬וגילה טפח וכיסה אלפיים אמהשנא‪ .‬וזהו בכמה אופנים‪ ,‬כי מלבד שבכל‬
‫מקום כל דבריו הינם בתכלית הקיצור‪ ,‬לפעמים כותב אפילו היפך מן האמת כדי להסתיר כוונתו‬
‫האמיתיתשנב‪ .‬ועל כן סומך רבינו המהרח"ו זי"ע על המעיין הראוי והזכאי ללמוד סתרי תורה‪ ,‬שה'‬

                                                 ‫יתברך יאיר עיניו‪ ,‬ויזכהו להבין הדברים ליושרם‪.‬‬
‫אחד מן האופנים שבו "מסתיר" רבינו המהרח"ו זי"ע כוונתו האמיתית הינה שבכמה מקומות‬
‫משנה מסדר סגנונו הרגיל‪ ,‬וכותב על פי "צופן נעלם"‪ ,‬אשר משמעותו הפשוטה איננה תואמת‬
‫המהלכים והדרכים הידועים והמוסמכים בענין סדר הספירות ושמותיהם כ"רהיטת סוגיין דעלמא"‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬המבין לעומק כוונתו הטמונה באותו סגנון של "מונחים נסתרים"‪ ,‬אכן דבריו הינם דברים‬
‫אחדים‪ ,‬מיושבים מאירים ומזהירים בלא שום סתירה וקושיא כלל‪ .‬סוד סגנון דיבור מיוחד זה‪ ,‬כתב‬
‫רבינו המהרח"ו זי"ע ב"דרוש הדעת" שחברו בסוף ימיו וספחו לספרו "שער הקדמות"שנג‪ ,‬ונדפס גם‬

                                                ‫כן בסוף ספר נהר שלוםשנד לרבינו הרש"ש זי"ע‪.‬‬
‫בדרוש הדעת חיבר רבינו המהרח"ו זי"ע כללים חדשים ונפלאים בסדר "חלוקת הספירות‪,‬‬
‫אשר לפיהם הכינויים והשמות של כל פרטי הבחינות משתנים מכפי אופן ההשתמשות בהם‬

                                                                                 ‫בדרך כללשנה‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

                                              ‫שנא‪ .‬עיין הקדמת מהרח"ו זי"ע לספר עץ חיים )ד' ע"ד וכן ה' ע"ג(‪.‬‬
                                                                           ‫וכן עיין בהקדמתו לספרו שערי קדושה‪.‬‬

                                 ‫שנב‪ .‬עיין רבינו התורת חכם זי"ע )ט"ו ע"ב וכן כ' ע"א כ"א ע"ב קי"ט ע"א וכו'(‪.‬‬
                                                                           ‫שנג‪ .‬שער ההקדמות )ס"ה ע"ב ואילך(‪.‬‬
                                                                               ‫שנד‪ .‬נהר שלום )מ"א ע"ב ואילך(‪.‬‬

‫שנה‪ .‬מסבירה תורת החסידות‪ -‬שכל כוונתו של דרוש הדעת הינה היכולת לשלב בין "מן הכלל אל הפרט"‪ ,‬ו"מן הפרט‬
                                                                                                       ‫אל הכלל"‪.‬‬

‫בדרך כלל קבלת רבינו האריז"ל הינה בדרך להסביר מושגיים רוחניים בדרך פרטים מרובים‪ ,‬ברם בדרוש הדעת‬
‫ההסתכלות הינה בדרך כללות‪" ,‬המאחדת" את הפרטים תחת עקרונות בסיסיים‪ ,‬ומשתדלת למעטם ככל האפשר‪ ,‬ר"ל‬

                                           ‫בדרך תשע ספירות כוללות‪ ,‬בסוד‪" :‬תפסת מועט תפסת" )יומא פ' ע"א(‪.‬‬
‫תהליך החתירה אל השורש‪ ,‬הכוללת את כל הפרטים בהכללה אמיתית ומהותית‪ ,‬אין בה משום "ויתור" ו"טשטוש" על‬

             ‫המהות והזהות של כל פרט ופרט‪ ,‬אלא אדרבא ניזון במידה מרובה מתהליך הפירוט והבירור שקדם לו‪.‬‬
‫"החלוקה הבסיסית" ביותר שאפשר ליצור הינה חלוקה לצדדים שונים ומנוגדים זה לזה‪ ,‬המהויים את שני הקצוות‬

  ‫הקיצוניים שבכל נושא‪ .‬אמנם חלוקה מתוקנת יותר הבאה בדרך קוין ומקורה בעולם התיקון‪ ,‬הינה לשלושה בלבד‪.‬‬
‫ר"ל שני צדדים שונים‪ ,‬ואילו צד הכלול משניהם הרואה את המשותף ביניהם‪ ,‬המאחד בשלמות את "שרשי" שני‬

                                                                                                 ‫הצדדים האחרים‪.‬‬
   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235