Page 232 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 232
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים רד
שבמוחין" הנקראים חג"ת כנ"ל ,נקראים בשם "נהי"שנח ,ולעולם בפועל הינם בחינת הגוף הכולל ז"ת
בשלימותו ,והינם החב"ד שבגוף.
ביתר עמקות ,האמת הינה שאין בכל עולם או פרצוף יותר מחב"ד שהינם "הראש" ,וז"ת שהינם
"הגוף" .אלא שהחב"ד מתחלקים ל"חכמה בינה ולדעת עליון" אשר "נעלם" ביניהם.
"הדעת" הכוללת ,לעולם יש בה "תרין עטרין ותפארת עלאה" אשר הינה המכריע ,הנקרא לפעמים
בשם "דעת תחתון" או "דעת המתפשט".
הרי למדת ,שבחב"ד לבד יש "פעמיים חב"ד" ,ר"ל חכמה ובינה ודעת עליון ,וכן תרין עטרין דחסדים
וגבורות דדעת תחתון .ולכן שאנו מזכירים חכמה בינה ודעת בלבד ,כבר כללנו בהן שישה פרצופים:
עתיק ונוקביה ,אריך ונוקביה ,אבא ואימא וישסו"ת.
והענין כי לעולם אין במציאות בחינת חכמה ובינה שאין ביניהם "דעת המכריע" ,וכל "דעת" כלולה
תמיד מחסדים וגבורות .וכאשר אנו מזכירים "דעת" הכוונה ל"דעת הכללית" שבעורף ,שבה יש "תרין
עטרין" שהינם חסדים וגבורות .כי לעולם בחינת דעת כלולה מכוחות חכמה בסוד חסדים ,ומכוחות
הבינה שהינם סוד הגבורות.
ודע שאין לעולם מציאות של "כוחות ימניים ושמאליים" שאין ביניהם מכריע ,ולכן בין "התרין עטרין"
של הדעת ישנו גם כן "מכריע" שגם הוא בחינת דעת ,ונקרא בשם "תפארת עילאה" שבין התרין
עטרין ,שהינם החסדים והגבורות של הדעת הכללית ,והיא היא "הדעת התחתון" ,ונקראת גם כן
"הדעת המתפשטת" שהינה "נשמת הו"ק".
והרי שאנו מזכירים רק שלוש ספירות חב"ד ,כבר כללנו בהם שש בחינות ,שהינם חכמה ובינה ודעת
עליון ,חסדים וגבורות ודעת תחתון.
z
מצות אהבת ישראל ,כי דווקא באהבה העצמית נאמר" :על כל פשעים תכסה האהבה" ,והיכולת לכלול את הזולת
במקיף האהבה הזה הינה הדרגה הנעלית באהבת ישראל(.
וממילא תבין ששלימות "ההרגש" הינו דייקא במדרגת החב"ד ,ולא במדרגת החג"ת עצמו ,ועל כך נאמר ש"או"א
וישסו"ת" הינם כנגד החג"ת הכולל אליבא דרוש הדעת.
שנח .מסבירה תורת החסידות -שהנה"י הכוללים בדרוש הדעת הינם נקראים בשם "פרצופי המידות" ,הינם כנגד חלק
המוטבע שבנפש.
חלק "המוטבע בנפש" שכנגד ספירות נה"י הינו "החלק היבש" בנפשו של האדם ,שכן בזוהר )ח"ג רנ"ו א'( ספירות
הנצח וההוד מכונות בשם" :שני בדי ערבות" ,שאין בהן לא טעם ולא ריח.
כוחות אלו אינה מבטאים הרבה ממהות נפשו של האדם והינם רק "כלי מעשה חיצונים בלבד" ,שכל עניינם לבטא
כלפי חוץ את התכנים הפנימיים של האדם ,את המחשבות והרצונות שלו.
ברם ,אם נעמיק ונעיין נראה שגם ספירות החג"ת דגופא שהינם חלק מפרצופי המידות ,מכוונים כנגד פרצופי "ז"א
הנקרא ישראל" ,וכן נוק' הנקראת "לאה" או לחלופין רחל הגדולה ,הינם כנגד המורגש שבאדם ,הבא לידי ביטוי
בקומת הרגש.
ב"עולם המורגש" ישנו כבר עושר פנימי ,הלב "מתרגש" ו"בוער" במידות החג"ת" -אהבה" "יראה" "רחמים",
ותולדותיהן.
ברם רק "חלק מצומצם" מהרעיון הכולל "נקלט בלב" ,ובעקבות כך הרגש המתעורר הינו מוגבל ודל )בתורת החסידות
נקרא בלשון "הבכן" -שהינה המסקנה והתמצית העולה מהרעיון המקורי שבהתבוננות השכל ,שאינה הרעיון עצמו.
