Page 241 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 241

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ריג‬

‫שאנו מדברים על נקודת הכללות‪ ,‬אנו מבחינים בין שתי בחינות לבד הנקראות‪" :‬פנימיות" ו"חיצוניות"‪.‬‬
     ‫וכן כל בחינה משתי בחינות הכוללות הללו‪ ,‬מתחלקות בפרטות גם כן ל"פנימיות" ו"חיצוניות"‪.‬‬

‫יוצא אפוא‪ ,‬שישנן ארבע בחינות כוללות שהינם "א"ק ואבי"ע דפנימיות דפנימיות"‪" ,‬א"ק ואבי"ע‬
‫דחיצוניות דפנימיות"‪ .‬וכן "א"ק ואבי"ע דפנימיות דחיצוניות"‪ ,‬ו"א"ק ואבי"ע דחיצוניות דחיצוניות"‪.‬‬

‫והנהשפ‪ ,‬ארבע בחינות כוללות אלו דא"ק ואבי"ע‪ ,‬מתלבשות זו בתוך זו שוה בשוה‪ ,‬כעין התלבשות‬
‫הנשמה בתוך הגוף‪ ,‬באופן שכל עולם שהינו פנימי יותר‪ ,‬נקרא בחינת "נשמה" לגבי העולם המלביש‬

                                                                      ‫עליו‪ ,‬הנקרא "גוף" לערכו‪.‬‬

‫ויובןשפא שמה שבארנו לעיל‪ ,‬כי עולם האצילות הינו בחינת "אלוקות"‪ ,‬ועולמות בריאה יצירה עשיה‬
‫הינם בחינת "פירוד"‪ ,‬קאי ב"חיצוניות העולמות"‪ ,‬ר"ל ב"חיצוניות דחיצוניות‪ ,‬ו"חיצוניות דפנימיות"‪.‬‬
‫ברם‪" ,‬בפנימיות העולמות"‪ ,‬ר"ל במדרגת "פנימיות דפנימיות" ו"פנימיות דחיצוניות"‪ ,‬כל עולמות‬
‫אבי"ע הינם בדרגת אלוקות עד סוף העשיה בהם‪ .‬ורק "חיצוניות העולמות" שהינם "חיצוניות‬
‫דפנימיות" ו"חיצוניות דחיצוניות"‪ ,‬בהם אנו אומרים דעולם האצילות הינו לבדו במדרגת אלוקות‪,‬‬

                                           ‫ואילו עולמות בריאה יצירה עשיה הינם בדרגת פירוד‪.‬‬

‫ביתר הרחבהשפב‪ ,‬המשכת השפע שבין עולם לעולם הינו משתנה ונחלק בין בחינות פנימיות‬
                     ‫דפנימיות ופנימיות דחיצוניות‪ ,‬לבין חיצוניות דפנימיות ודחיצוניות דחיצוניות‪.‬‬

‫בפשטות‪ ,‬ב"פנימיות דפנימיות" וכן "פנימיות דחיצוניות" אשר כולם הינם עולמות דאלוקות ואחדות‬
‫ממש מרום האצילות עד דתחתית העשיה‪ ,‬נמשך השפע מעולם לעולם בסוד "חותם מחותם"‪ ,‬ר"ל‬
‫שכל הנמשך ונתקן באצילות‪ ,‬כדוגמתו ממש נמשך ונתקן "חותם מחותם" בבריאה יצירה ובעשיה‪,‬‬

                                                              ‫ר"ל אורות מאורות‪ ,‬וכלים מכלים‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫ובלשונו הטהורה מובן שרבינו המהרח"ו ורבינו הרש"ש זי"ע לא פליגי‪ .‬ר"ל שבמחצב הספירות הכולל לא היה פגם‬
‫כמבואר בשערי קדושה )לעיל(‪ ,‬אבל "במחצב הספירות דנשמות" היה פגם‪ ,‬ועל זה כיון רבינו הרש"ש באומרו שבמחצב‬

                                                                                       ‫הספירות היה לכאורה פגם‪.‬‬
‫לבסוף מסיים רבינו התורת חכם )לעיל( וז"ל‪" :‬זה אבי"ע שכתב הרב ז"ל בפ"א דשער השמות שכלו אלהות הוא זה‬
‫א"ק ואבי"ע דאצילות שהוא למעלה מהתורה‪ ,‬וזה ג"כ עולה על ידינו אלא שאינן צריכין לנו שכבר יש להם שפע מא"ס‬
‫בהתמדה ואינן אלא תוספת אור כמ"ש בשער הקדושה ובזה האצילות לא יש ירידה מהעליונים וכשעולה בחול עולים‬

                                                                                             ‫ממש עליה אמיתית"‪.‬‬
‫ויובן מדברי הקדושים זי"ע‪ ,‬שאפילו למחצב הספירות אע"פ שיש לו עליה ע"י הא"ס ממש‪ ,‬מכל מקום ע"י העבודה‬
‫שלנו "נוסף לו אור"‪ ,‬ונראה ברור‪ ,‬שאם יש מקום לעליה‪ ,‬אז בודאי שהיתה ירידה‪ ,‬רק שאין הירידה מתייחסת למציאות‬
‫שלנו‪ .‬ואכן אם ניקח את דברי רבינו הרש"ש זי"ע "בהגה" כפשוטם‪ ,‬אשר דיבר על מחצב הספירות האמיתי‪ ,‬ולא על‬
‫"מחצב הספירות דנשמות"‪ ,‬כדברי רבינו התורת חכם זי"ע‪ ,‬יש לדקדק בדבריו )ר"ל של רבינו הרש"ש(‪ ,‬באומרו‪" :‬וגם‬
‫במחצב הספירות הגיע הפגם כביכול‪ ,‬דמשמע שלא היה ממש פגם במחצה הספירות‪ ,‬אלא פגם כביכול‪ ,‬ויש עוד על‬

                                                                                                   ‫מה לעיין בכך‪.‬‬
                                  ‫שפ‪ .‬עיין שערי קדושה )ח"ג שער א'( וכן נהר שלום )י"א ע"ג ד"ה והנה הא"ק(‪.‬‬

                                                                    ‫שפא‪ .‬עיין נהר שלום )י"א ע"ד וכן י"ב ע"א(‪.‬‬
                                     ‫שפב‪ .‬עיין שער הכוונות )דרושי תפלת השחר דרוש א'‪-‬ג' וכן דרוש ו' דק"ש(‪.‬‬
                   ‫ועיין נהר שלום )י"א ע"ג י"ד ע"א וכן בהקדמת זמירות ויוצר'‪ -‬כ"ה ע"ב‪-‬ע"ג וכן כ"ו ע"א וכו'(‪.‬‬
   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246