Page 239 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 239

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ריא‬

‫האצילותשעד‪ ,‬זה על גבי זה‪ ,‬והינם כדמיון "ארבע קומות של בית הנבנות ועומדות אחת על גבי‬
‫השניה"שעה‪ .‬והנהשעו‪ ,‬להיות שבפנימיות האצילות מתלבשים "שליש תפארת ונצח הוד יסוד ומלכות‬
‫דאדם קדמון"‪ ,‬שבתוכו מתלבש "עצמות קו אור האין סוף"‪ ,‬לכן עד סיום עולם האצילות כולו הינו‬
‫בחינת אלוקות‪ ,‬דהרי בחינת אור האין סוף עצמו מתלבש שם לפני ולפנים‪ ,‬ועל כך נאמר‪" :‬איהו‬
‫וגרמוי חד בהון"‪ ,‬ונחשבים כל פרצופי האצילות כחלק מיחודו הגמור האמיתי‪ .‬ברם‪ ,‬עולמות בריאה‬
‫יצירה עשיה‪ ,‬כיון שמלבישים לסוף "העקביים דאדם קדמון"‪" ,‬עצמות קו האור אין סוף"‪ ,‬אינו‬
‫מתפשט בפנימיותם‪ ,‬אלא רק "הארה ממנו"‪ .‬ולכן נקראים "עולמות הפירוד" ולא אלוקות‪ ,‬שנאמר‪:‬‬

                                                              ‫"דתמן לאו איהו וגרמוי חד בהון"‪.‬‬

‫ביתר עמקותשעז‪ ,‬עולמות א"ק אצילות בריאה עשיה מתחלקים לפנימיות ולחיצוניות‪ .‬בכללות‪,‬‬
                              ‫"פנימיות" הינם בחינת נשמות‪ ,‬ובחינת עולמות נקראים "מלאכים"‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫את מציאות ה' יתברך ויחדו‪ ,‬ועל כן מרגיש הוא את עצמו ואת ה' יתברך‪ ,‬ולכן יובן מדוע עולם היצירה הינו בחינת‬
        ‫"מחצה על מחצה"‪ ,‬כי חציו הטוב הינו הרגשת ה' יתברך‪ ,‬ואילו חציו הרע הינו חלק הישות המורגש באדם‪.‬‬

‫שעג‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬עולם העשיה הינו המקום בו נסתר בדרגה הגבוהה ביותר‪ ,‬וממילא‬
‫הנבראים במדרגה זו מרגישים את עצמם כ"יש"‪ ,‬ולמציאות של ממש‪ .‬אולם בפנימיות נפשו של האדם למרות ההסתר‬
‫והחושך השורר בעולם העשיה‪ ,‬קיימת נקודת האמונה היודעת את האמת שהכול הוא יתברך‪ ,‬על אף כל ההסתר‪ .‬ולכן‬
‫יובן מדוע עולם העשיה הינו "רובו רע"‪ ,‬ו"מיעוטו טוב‪ .‬ר"ל שרובו רע משום שניכר עיקר מציאות היש‪ ,‬ואילו מיעוטו‬
‫טוב שרק מעט יכולים להכיר בו את מציאות הבורא‪ ,‬והוא מכוח האמונה‪ .‬ולכן עיקר העבודה "אליבא דנפשינו" הינה‬
‫לגלות את אורו יתברך את במקומות החשוכים ביותר‪ ,‬והכול מכוח האמונה‪ ,‬ובכך האדם יעמול ויחזק את נקודת האמונה‬
‫בלבדו‪ ,‬עד שמתוך כך יכנס ל"קבלת עול מלכות שמים"‪ ,‬לקבל על עצמו לקיים מצות ה' יתברך ולעשות רצונו‪ ,‬מתוך‬

                                                      ‫הבנה ואמונה שה' יתברך הינו מלך העולם‪ ,‬ואין עוד מלבדו‪.‬‬
‫שעד‪ .‬עיין שער ההקדמות )צ"א ע"א( וז"ל‪" :‬כי כל ד' עולמות הנקראים אבי"ע‪ ,‬כלם הם נעשים מבחי' מה שהוברר‬
‫מאותם ז' מלכים וכו'‪ .‬והנה הבחינה היותר מעולת שבהם‪ ,‬הוברר וממנה נעשה עולם האצילות‪ .‬ומהבחי' הגרועה מן‬
‫הראשונה הוברר‪ ,‬ונעשה עולם הבריאה‪ .‬ומן היותר הגרועה‪ ,‬נעשה עולם היצירה‪ .‬ומן היותר הגרועה‪ ,‬נעשה עולם‬
‫העשיה‪ ,‬והיותר גרוע שבכלם‪ ,‬הם הסיגים‪ ,‬הנקראים זוהמא דהתוכא דדהבא‪ ,‬אשר אין בהם תועלת להתברר‪ ,‬להיותם‬

             ‫דינים קשים עד מאד‪ ,‬עד שהם נקראים קליפות ממש‪ .‬ואלו הם הקליפות הנז' בכל מקום בספר הזוהר"‪.‬‬
‫שעה‪ .‬עיין עץ חיים )שער מ"ב פרק י"ד( וז"ל‪" :‬וזהו כי תבנה בית חדש בית עלאה דבריאה והנה גג הבית הזה הוא‬
‫עצמו קרקע עולם האצילות כי קרקע בית העליונה שהוא מסך הנ"ל הוא עצמו גג של הבית הב' הנקרא בריאה כי רגלי‬
‫בני העליה העליונה שהם זו"ן דאצילות דורכין ע"ג מסך ההוא והוא קרקע להם וגג לדרים בבית הב' שהוא בריאה‬
‫והנה בזה המסך שבין אצילות לבריאה הנקרא גג הבריאה כנ"ל צריך לעשות בו מעקה א' גבוה י' טפחים וכו'‪ .‬נמצא‬
‫כי הלבושים של בי"ע שהם ס"ג מ"ה ב"ן קודם שירדו להתפשט למטה העלה אותם למעלה בסוד מעקה ומחיצות‬
‫לעולם אצילות ובהיותם שם כל הג' שמות שהם ס"ג מ"ה ב"ן שעולין רי"ו )פי' כי כל אחד מהם ע"ב ס"ג וי' אותיות‬
‫מ"ה וכ"ו ב"ן באחוריים( כמנין מעקה כולם כלולים בשם ע"ב שהוא עשרה אותיות נמצא שבהיותן באצילות אין גבהין‬
‫רק י' כי יותר גדולים הם י' טפחים באצילות מל' טפחים בבי"ע‪ .‬ונמצא כי גובה המעקה הזה הוא י"ט כנגד הוי"ה‬
‫דיודי"ן דע"ב שבאצילות שהוא י"ס דאצילות וז"ש ועשית מעקה לגגך כי ס"ג ומ"ה וב"ן הם כמנין מעקה לצורך גגך‬

                    ‫שהוא הוי"ה דע"ב דאצילות שמילויו י' אותיות וזה השיעור שנתנו אל המעקה שיהיה גבוה י"ט‪.‬‬
                                                              ‫שעו‪ .‬עיין עץ חיים )שער ג' פ"א וכן שער כ"ו פ"א(‪.‬‬

     ‫שעז‪ .‬עיין עץ חיים )שער כ"ח א'‪-‬ג' וכן שער מ' א'‪-‬ג' וכן י'‪-‬י"א( וכן נהר שלום )י"א ע"ד וכן י"ב ע"א‪-‬ע"ב(‪.‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244