Page 299 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 299
ניב שפתים yקבלת רבינו הרש"ש זי"ע רעא
דבריו הקדושים של רבינו הרש"ש זי"עקסד.
z
וכן כתב ר' אליהו מני זי"ע )מעיל אליהו עמ' רמ"ו( וז"ל" :ועיין תורת חכם וכו' ,שכן פירש דברי הרש"ש ,ואגב נבאר
קמת מדבריו ,ואף על גב שדרכו בקודש לפרש בפנימיות ובעומק ,ובעוונות אפילו לפשוטן של דברים לא זכינו ,מכל
מקום תורה היא וללמוד אני צריך".
וכן כתב מהר"א פירירא זי"ע )בגדי קדש אשר לאהרן סימן ע"ו( וז"ל" :כי כבר אמרנו ושנינו ושלשנו ,שאין הדברים
)ר"ל דברי מהרח"ו זי"ע( כפשוטם וכו' ,ודי לו להכיר ערכו של הבין דברי הרח"ו זיע"א בפנימיותם ,זולת אם כבר ירד
לעומק דברי הרש"ש והרב תורת חכם זיע"א ,אז יתהלל המתהלל בודאי כביר מצאה ידו וכו' ,שהרב תורת חכם זיע"א,
הגם ברוב ענוותנותו כידוע ומפורסם שמעו בכל הארץ קר שם ספרו הנחמד מפנינים "תורת חכם" ,לומר כי מי שירד
לעומק ספרו הנזכר "חכם" יתקרי ולא זולת ,ולא על עצמו דרש לומר שהוא חכם וספרו נקרא תורתו של חכם ,אלא
לומר שהמבינו נקרא חכם ,ולא כולו אפילו מקצותו ,כי כולו לא תשורנו עין השכל עד יערה עלינו רוח ממורם ,אמן
כן היה רצון".
ולכן תבין מדברי המפרשים זי"ע הנ"ל ,דגם דהיכא דהמפרשים זי"ע העלו לפרש דלא כמבואר בדברי הרב תורת חכם
זי"ע ,אף על פי כן לא עלתה דעתם להשיג על דבריו ,אלא כולם הודו ואמרו של שלא זכו להבין עמוק דבריו ,כלומר,
גוף דבריו אמיתיים ונכונים המה ,מבלי היסוס ופקפוק כלל ,אלא שבעונות לא זכינו לירד לסוף דבריו ולהבין רמיזותיו
ולכן הוכרחו לפרש באופן אחר .ולכן כל דבריו של רבינו התורת חכם זי"ע ,הינה בגדר "השגה אלוקית" ,בפי כל
המפרשים זי"ע ,ולפיכך אין לבטל או להשיג על דבריו ,כי דעתו "גבהה מדעתנו" ,עד כי לא קם כמוהו כמי שפירש
והעמיק והרחיב בדברי רבינו הרש"ש זיע"א.
קסד .ומצינו מעיקרו ג' מקובלים אשר פליג על רבינו הרש"ש זי"ע:
הראשון בקודש ,הינו הרב מהר"א עזריאל זי"ע ,מגדולי תלמידי רבינו הרש"ש זי"ע ,בעל מחבר ספר "זמרת הארץ",
שבמספר מקומות חלק על רבו רבינו הרש"ש זי"ע.
כמובא בלשונו )זמרת הארץ אות י"ז( וז"ל" :מכאן והאלה הם מה שהוקשה לי באיזה כוונות שסידר מורי ,ומה
שחידשתי אני לענין מעשה".
וכתב עוד )אות י"ט( ,בעניין כוונת האכילה וז"ל" :זו תורה חדשה מה שלא יש רמז ברבינו הקדוש האר"י ,ולא צייתנין
ליה ,ובפרט לענין מעשה לכוין עד יעקה עלינו רוח הקודש".
ועוד כתב )אות נ"ה( וז"ל" :גם דע מה שבענין כוונת הרי"ו נפל הפרש ביני ובין מורי הרב ז"ל".
השני בקודש ,הינו הרב החיד"א זי"ע ,שגם הוא הינו אחד מתלמידי מרן הרש"ש זי"ע ,שבמספר מקומות חלק על רבו
רבינו הרש"ש זי"ע.
הראשון הינה בענין ספירת העומר ,בו הרב חיד"א ,אינו קיבל דעת הרש"ש זי"ע )נהר שלום ל"ב ע"ב( ,להזהר לספור
ספירת העומר בליל שני של פסח לבני חוץ לארץ ,תיכף אחר תפילת ערבית ,ולא לאחר עד אחר ליל הסדר.
כמובא בלשונו )שו"ת חיים שאל ח"ב סימן י'( וז"ל" :ואחר זמן אמרו לי משם הרב המקובל המופלא בדורנו מוהרש"ש
זלה"ה ,שהיה אומר שבחוץ לארץ ליל יום טוב שני אחר ערבית קודם הסדר ,ויש לו מטעמים על דרך האמת ,ואני עני
במקומי אני עומד".
עוד מצינו בענין ברכת מעין שבע בליל יום טוב דפסח שחל להיות בשבת ,שדעת הרש"ש זי"ע )נהר שלום ל"ב ע"ב(,
שיש לאומרה ,ואילו הרב חיד"א צידד בתר איפכא.
כמובא בלשונו הקדושה )ברכי יוסף או"ח סימן תרמ"ב אות א'( וז"ל" :ואם אל סודו תדרוש ,סוד שתו השערה דדוקא
בליל פסח השעה אינה צריכה לכך ,והדברים עתיקים".
והוסיף )שיורי ברכה( וז"ל" :ואני שמעתי שעל פי האר"י זצ"ל ,אין לומר ברכה ,מעין שבע ליל פסח".
וכן יבוא הכתוב השלישי ,בענין "האבל" אם מותר בהנחת תפילין דרבינו תם .דעת רבינו הרש"ש זי"ע )נהר שלום
כ"ד ע"ג( ,דעל האבל להניח תפילין דרבינו תם .אולם הרב חיד"א זי"ע )ברכי יוסף או"ח סימן ל"ח אות ד'( כתב
וז"ל" :יש שכתבו משם האריז"ל שהאבל לא יניח תפילין דרבינו תם ,אבל ראיתי למופת הדור המקובל המופלא קדוש
יאמר לו כמהר"ר שלום נר"ו )רבינו הרש"ש זי"ע( ,שהניח תפלין דרבינו תם בימי אבלו ,ואמר מר שבכתבי המהרח"ו
