Page 297 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 297

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו הרש"ש זי"ע רסט‬

‫ותמצא שברוב קדושתם של רבותינו המפרשים זי"ע‪ ,‬היו "לובשים אימה ויראה" ומתעטפים בחרדת‬
                               ‫קודש‪ ,‬כל אימת שבאו לומר דבר חדש שלא קיבלו מרבותיהםקנט‪.‬‬

‫ואמנם דע ידידי המעיין‪" ,‬מודעא רבא לאורייתא"‪ ,‬אף שביארנו באריכות גודל מעלת יקרת תורת‬
‫מרן הרש"ש זי"ע ודרכי לימודו‪ ,‬וכן כל חכמי ק"ק בית אל קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם עד סוף‬
‫הדורות‪ ,‬לקבוע הלכה לדבריוקס‪ ,‬לאו כולי עלמא הלכו בדרך זו‪ ,‬שכן מצינו לכמה גאונים וקדושי‬

                                ‫עליון אשר להן גם כן "עסק בנסתרות"‪ ,‬שבדרך אחרת הלכוקסא‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬
‫קנט‪ .‬וכאשר תראה להרב אליהו מני זי"ע )מעיל אליהו ביאור לכוונות קריאת שמע( שאחר שטרח ליישב כמה נוסחאות‬

              ‫בענין כוונת קריאת שמע‪ ,‬כתב וז"ל‪" :‬וכל זה בפלפולא כל זמן שלא קבלתי‪ ,‬וה' יאיר עינינו בתורתו"‪.‬‬
                  ‫והוסיף במקום אחר )ביאור לכוונות העמידה עמ' קנ"ג( וז"ל‪" :‬עדין צריך עיון לפי שלא קיבלתי"‪.‬‬

‫ובכך ידידי המעיין‪ ,‬תבין את דברי התנא האלוקי רשבי" ע"ה )הקדמת ספר הזוהר ח"א ה' ע"א(‪ ,‬אשר הנחה את כל‬
‫המפרשים זי"ע‪ ,‬וז"ל‪" :‬במוטתא מינייכו דלא תפקון מפומייכו מלה דאורייתא דלא ידעתון ולא שמעתון מאילנא רברבא‬

                                                                                                     ‫כדקא יאות"‪.‬‬
‫וכן הובא במקום אחר )פרשת יתרו( וז"ל‪" :‬אמר ליה לא שמענא ולא אימא‪ ,‬דהא אולפינא כתיב וזאת התורה אשר שם‬

                                         ‫משה‪ ,‬אשר שם משה אתה יכול לומר‪ ,‬דלא שם משה אי אתה יכול לומר"‪.‬‬
‫ועיין עוד בהקדמת מהרח"ו )לספר עץ חיים( וז"ל‪" :‬דאין דברים אלו מוסרים אל לב האדם כפי שכל אנושי‪ ,‬והסברא‬

                                                             ‫בהם סכנה עצומה‪ ,‬ויחשב בכלל קוצץ בנטיעות ח"ו"‪.‬‬
‫ומכאן תבין שכוונת רשבי ע"ה וכן הבאים אחריו‪ ,‬הינה להזהירנו שלא לומר דברים שלא קבלו ואינם מפורשים‪ ,‬בכתביו‬

                                                                                        ‫של רבינו המהרח"ו זיע"א‪.‬‬
‫קס‪ .‬כמובא בלשון היר"א זי"ע )הסכמה לספר הליקוטים( וז"ל‪" :‬מאז הימים לפי רוב השנים‪ ,‬החלו מעלין אילני‬
‫דמלבלבי‪ ,‬והמכוונים רבו‪ ,‬עבדים עבדי ה' בעבודת התפלות לעשות נחת רוח ליוצרנו נורא תהלות‪ ,‬והבית מלא מבני‬
‫עליה‪ ,‬זריזין מקדימין שרו חכימיא מייחדים שם שמים ולומדים לשמה‪ ,‬במקום הקדוש הוא בית מדרשו של "שם" היא‬
‫בית אל‪ .‬המקום אשר עמד שם בראשונה אותו צדיק עמוד השלום בית צדיק חסין רב‪ .‬הצד השוה בהם‪ ,‬שכולם שקלו‬

                                                             ‫וטרו בדברי הרז"ל‪ ,‬על פי מורינו הרב )הרש"ש( ז"ל"‪.‬‬
‫קסא‪ .‬כמובא בלשונו הקדושה של הגה"ק לשם שבו ואחלמה )נדפס ברשימת תולדותיו שבראשו ספרו חלק הביאורים‬
‫מתוך אגרת שכתב לידידו אחד מהגדולים בנגלה ובנסתר( וז"ל‪" :‬והנה לא אכחד מידידי להציע לפני קצת מאשר עם‬
‫לבבי‪ ,‬כי ראה ראיתי שגדול חכמי הספרדים יהי נועם העליון עליהם סלה מחזיקים את תורת מוהר"ש הקדוש שרעבי‬
‫זי"ע תורת האר"י הקדוש‪ ,‬על דרך תורה שבעל פה על תורה שבכתב‪ .‬אמנם אני בדעתי לא כן עמדי‪ ,‬כי מה שנוגע‬
‫בדברי הרה"ק מהר"ש )שרעבי( זי"ע הנה אני אומר כי הן אמת שכמה מדבריו הקדושים הם יסודות ועיקרים בעומק‬
‫תורת האריז"ל‪ ,‬אשר בלעדם אי אפשר לעמוד על האמת‪ ,‬אך דרכו בכלל הוא פנים אחד בתורת האריז"ל‪ ,‬ואפשר להבינם‬
‫גם היטב לפי עניות דעתי גם בפנים אחרים‪ ,‬כי כמה וכמה פנים לתורה‪ ,‬ואין הכרח להבינם רק על פי דרכו בקודש‪,‬‬
‫ומה גם כי דרכו בקודש הוא חריף ועמוק מאוד מאוד‪ ,‬ולא כל מוחא סביל דא‪ ,‬ואפשר להבין גם כן הדרך אחר יותר‬
‫פשוט ויותר נקל‪ ,‬וכמו שבחנתי וראיתי בכמה מקומות אשר חנני ה' בהם" )ועיין בספר הדע"ה ח"ב דרוש ד' ענף כ"ד‬
‫סימן ח'‪ ,‬שדחה לדברי מרן הרש"ש ז"ל‪ ,‬בענין המשכת המוחין בתפלת ערבית ובליל הסדר דליל פסח‪ .‬אמנם בח"א‬

                                                  ‫דרוש ג' סימן ה' אות ז'‪ ,‬דיבר הרבה בשבחו דברי הרש"ש זי"ע(‪.‬‬
‫וכן מצינו להגה"ק מוה"ר יעקב אבוחצירא זי"ע‪ ,‬בעל "האביר יעקב"‪ ,‬אשר גם כן פליג על לשון רבינו הרש"ש זי"ע‪,‬‬
‫בענין המשכת המוחין דתפלת ערבית דליל פסח‪ ,‬כמובא בלשונו הקדושה )מחשוף הלבן פרשת בא( ‪" :‬ולא כמי שסובר‬
‫שאין המוחין יוצאים בשעת גמר התפלה רק נשארים בז"א‪ ,‬דאותם המוחין הנכנסים בתפלה הם דפנימיות‪ ,‬ואותם דסדר‬

     ‫ההגדה הם דחיצוניות‪ ,‬דסברא רעועה ואין לה סמיכה כלל‪ ,‬ויש לנו ראיות וסמוכות ופשוטות ואין כאן מקומם"‪.‬‬
‫והרי אתה למד שחלק על סברתו של מרן הרש"ש זי"ע‪ ,‬ומכאן יובן שלא הסכים עם האומרים שכל דבריו של מרן‬

                                   ‫הרש"ש זי"ע הינם כדברי קבלה הכתובים ומסורים מפי אליהו הנביא זכור לטוב‪.‬‬
   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302