Page 93 - Step and repeat document 1
P. 93

‫חסד ‪dq‬‬                            ‫‪heard ipipr oic‬‬  ‫אהבת‬

‫ִדּ ְכ ִתיב )שם יג(‪ְ' :‬ו ָשׁ ַכב ְבּ ַשׂ ְל ָמתוֹ וּ ֵבֲר ֶכ ָךּ ְוגוֹ''‪ְ .‬והוּא ַהִדּין ִבּ ְכסוּת יוֹם‪.‬‬
‫ְו ֵכן ָכּ ַתב ְבּ ֵבאוּר ַה ְגָּר"א ְבּ ֹח ֶשׁן ִמ ְשׁ ָפּט ִסי ָמן ע"ב ָס ִעיף ָק ָטן י"א‪ְ ,‬דּ ִאם‬
‫ָנ ַתן לוֹ ָדּ ָבר ַא ֵחר ַתּ ַחת ַמ ְשׁכּוֹנוֹ‪ֹ ,‬לא ָע ָשׂה ְכּלוּם‪ַ ,‬עֵיּן ָשׁם‪ .‬וּ ַמ ְשׁ ַמע ַדֲּא ִפלּוּ‬
‫ִבּ ְכ ֵלי ֻא ָמּנוּת‪ְ ,‬דָּקְי ָמא ָלן )שם סימן צז סעיף יז(‪ְ ,‬דּ ַמֲח ִזיר לוֹ ְכּ ֵלי ֻא ָמּנוּת‬

            ‫ַבּיּוֹם ‪ָ (d) -‬אסוּר ְל ַהֲח ִליף לוֹ ִבּ ְכ ֵלי ֻא ָמּנוּת ַא ֶחֶרת‪.‬‬

‫שנה מעוברת‪* :‬כ"ט חשון‪ ,‬י"ב אייר‪.‬‬         ‫‪ 1 lelqn inei gel‬שנה פשוטה‪ :‬כ"א חשון‪ ,‬כ"א אייר‪.‬‬

                                  ‫* אם יש בחודש חשון רק כ"ט ימים‪ ,‬לומדים ביום כ"ט גם את הלימוד של יום ל'‪.‬‬

‫‪ִ .b‬אם ֹלא ָנ ַתן לוֹ ֵתּ ֶכף ְכּבוֹא ַה ֶשּׁ ֶמשׁ‪ִ ,‬מ ָכּל ָמקוֹם )‪ֵ (e‬ישׁ ָע ָליו ִחיּוּב ֲה ָשׁ ָבה‬

‫ַעד ַה ֹבֶּקר‪ְ .‬וִנְר ֶאה ִדּ ְב ִעְנָיֵננוּ הוּא ַעד ְז ַמן ֶשַׁדְּר ָכּן ֶשׁל ֹרב ְבֵּני ָאָדם ָלקוּם‬

‫ִמ ְשָּׁנ ָתם‪ְ ,‬דּתוּ ָלא ָקֵריַנן ֵבּהּ ) ֶשֲׁהֵרי שׁוּב ָאנוּ ֹלא קוְֹר ִאים ָלֶזה( 'ְו ָשׁ ַכב ְבּ ַשׂ ְל ָמתוֹ'‪,‬‬

                                  ‫‪cqgd aizp‬‬

‫האיצטלא בתורת משכון‪ ,‬כי אם לשיטת התורה עד בא השמש תשיבנו לו‪ ,‬כן הוא‬
‫רבינו תם )בתוס' שם( דסבירא ליה להלכה הדין לענין לילה‪ ,‬צריך להשיב עד הבוקר‪.‬‬
‫דאין מסדרין‪ ,‬אבל לשיטת הגאונים והרי"ף ויש עליו גם הלאו ד'לא תשכב בעבוטו'‪,‬‬
        ‫)סט‪ .‬מדפי הרי"ף( והרמב"ם )מלוה ולוה פ"א אם לא עשה כן‪.‬‬
                                         ‫ה"ז( והשולחן ערוך )סי' צ"ז סכ"ג( דלהלכה‬
‫‪ dne‬שכתבנו עד זמן שדרכן וכו'‪ ,‬אף דאיתא‬   ‫קיימא לן דמסדרין‪ ,‬ממילא הברייתא‬
‫במשנה שם )קי"ג‪ ,(.‬מחזיר את הכר‬           ‫כפשטא‪ ,‬דמיירי בבא ליקח האיצטלא בתורת‬
‫בלילה‪ ,‬ומשעלה עמוד השחר‪ ,‬קיימא לן‬        ‫גבייה‪ ,‬וכן פירש רש"י )שם קי"ג‪ (:‬בד"ה‬
‫בכל התורה דלאו לילה הוא‪ .‬מכל מקום‬        ‫מפשיטין ושארי ראשונים‪ ,‬ואינו מוכח כלל‬
‫הכא בעניננו‪ ,‬כיון דתלה התורה בשכיבה‪,‬‬     ‫מדין התוספות‪ ,‬דאף בלקח בתורת משכון‬
‫דכתיב‪ :‬ושכב בשלמתו וגו'‪ ,‬וקיימא לן‬       ‫יכול ליתן לו חפץ אחר תחתיו‪ ,‬ואם כן‬
‫בברכות דף ט'‪ ,:‬דאסור לקרות קריאת שמע‬     ‫אמאי נשבוק פשטות סוגית הגמרא דקאמר‬
‫של שחרית אחר שעלה עמוד השחר‪ ,‬עד‬          ‫עד ל' יום הדר בעיניה‪ ,‬דמשמע מזה דצריך‬
‫שיראה את חבירו הרגיל עמו קצת בריחוק‬      ‫להחזיר החפץ עצמו בעין משום מצות‬
‫ד' אמות ויכירהו‪ ,‬ופירש הרמב"ן במלחמות‬    ‫השבת העבוט‪ ,‬ואינו יכול להחליף באחר‪.‬‬
‫)ב‪ .‬מדפי הרי"ף( הטעם‪ ,‬משום דרובא דאינשי‬  ‫והקרוב דהטעם הוא משום דכתיב‪ :‬ושכב‬
‫לא קיימי עד ההיא שעתא‪ ,‬ואכתי לאו זמן‬
‫קימה הוא‪ ,‬ממילא בעניננו נמי צריך להחזיר‬        ‫בשלמתו וגו'‪ ,‬וכמו שכתבנו בפנים‪.‬‬

‫לו עד זמן משיכיר את חבירו בריחוק ד'‬      ‫)‪ .'eke xeq` (d‬וכן מוכח מהסוגיא הנ"ל )ב"מ‬
‫אמות‪ .‬ואולי דזמנו הוא עד נץ החמה‪ ,‬דעד‬    ‫קיג‪ ,(:‬דקאמר עד ל' יום הדר ליה בעיניה‬
‫זמן זה יש עדיין מקצת אנשים דגנו בההיא‬    ‫וכו'‪ .‬והתם קאי גם על כלי תשמיש דקתני‬
‫שעתא‪ ,‬דמשום זה פסק שם בגמרא )ח'‪(:‬‬        ‫במשנה ואת המחרישה ביום‪ ,‬וכדמוכח בסוף‬
‫ובאורח חיים סימן נ"ח )סעיף ה'( דבאנוס‬
‫יצא בקריאת שמע של לילה עד נץ החמה‪,‬‬            ‫הסוגיא שם בהדיא )קט"ז‪ ,(.‬עיין שם‪.‬‬

‫)‪ .'eke yi (e‬דכמו לענין כסות יום‪ ,‬אמרה דעדיין זמן שכיבה הוא במקצתו‪.‬‬
   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98