Page 136 - 336

‫צומחת שוב אחרי החורבן הנורא‪.‬‬ ‫גם עליהם‪ ,‬עשרות מהם נרצחו באכזריות ואחרים נחטפו‬
‫לעזה‪ .‬האם במקרה רצחו המחבלים הנתעבים מדאעש‬
‫לחתימת הדברים‪ ,‬נביא כאן שורות מספר מתוך מכתב‬ ‫גם את העובדים הזרים או שמא הייתה מחשבה מאחורי‬
‫פתוח לציבור בישראל שכתבו תלמידי כיתות י"ב‬ ‫הרצח הנתעב הזה – הבנה שאותם אנשים שהגיעו‬
‫שנחלצו לעבודת משק בקיבוצים בזמן מלחמת העולם‬ ‫לכאן להתפרנס הם חלק אינטגרלי וחשוב מהעשייה‬
‫השנייה‪ .‬בימים ההם כמו בזמן הזה‪ ,‬נראה כי הבגרות‬ ‫החקלאית? הבנה מזעזעת שפירושה שהאויב רצה לא‬
‫בהיסטוריה מתקיימת בין תלמי השדה לא פחות מאשר‬
‫רק לרצוח אותנו‪ ,‬אלא להמיט עלינו אסון לדורות‪.‬‬
‫בין כותלי הכיתה‪:‬‬
‫האומנם לא נתבייש לשקר לעצמנו כי רק זהו המעשה‬ ‫המצב בשטח חמור מאין כמוהו‪ .‬לארגון השומר החדש‬
‫אשר בידנו לעשות עכשיו – להמשיך לשבת על ספסל‬ ‫הגיעו בשבועות האחרון מאות פניות של חקלאים‬
‫הלימודים‪ ,‬ולעסוק בהכנת תעודת הבגרות? האם לא‬ ‫וחקלאיות שנשארו ללא ידיים עובדות‪ .‬נכון לעכשיו‪,‬‬
‫מחללים אנו את התרבות הזאת שאנו עוסקים בה?‬ ‫יש אלפי טונות של תוצרת חקלאית שמחכה להיקצר‪.‬‬
‫האם לא לחרפה תהיינה לנו תעודות הבגרות הללו?‬ ‫אין מי שישמור‪ ,‬אין מי שיקטוף‪ ,‬אין מי שימסוק‪ ,‬אין מי‬
‫האם אין אנו אומרים‪ ,‬כי האשם ברצח הוא לא רק‬ ‫שיחלוב את הפרות‪ ,‬אין מי שיבטיח את ביטחון המזון‬
‫הרוצח‪ ,‬אלא גם זה העומד מנגד ואינו מציל – ואנחנו‬ ‫של ישראל‪ .‬הסיוע המבורך שאנו רואים בתחומים רבים‬
‫וחשובים צריך להתרחש עכשיו גם בענף החקלאות‪.‬‬
‫עצמנו נעמוד מנגד?‬ ‫מדינת ישראל כולה זקוקה ללוחמים וללוחמות שיצאו‬
‫והלא יש בידנו לעזור‪ ,‬במלאכת ההגנה ובמלאכת‬ ‫לשדות על תקן חיל שדה כדי להשיב את החקלאות‬
‫ההצלה‪ .‬ולמה אין הנוער זז? ולמה הוא ממשיך בשגרת‬ ‫לסדרה‪ .‬כמו הלוחמים בחזית‪ ,‬אנו נדרשים לפעול למען‬
‫חייו הרגילה‪ ?...‬אולם האם נסתפק בתביעה הזאת‬ ‫החקלאות ולמען עתיד מדינת ישראל‪ ,‬למען ביטחון‬
‫בלבד? אם אמנם דולק בלבנו זיק המצפון האנושי‬ ‫המזון ולמען המשך קיומו של מפעל החקלאות הלאומי‪.‬‬
‫והלאומי‪ ,‬אם אמנם חי דם ישראל בדמנו – הן לא‬
‫נוכל להרגיע את עצמנו בתביעה רק מאחרים‪ ,‬ובאותו‬
‫זמן נישאר לשבת על ספסל הלימודים‪ .‬הן קודם כל‬
‫נבטל את ההסדר המיוחד הזה כלפי עצמנו! חדורי‬
‫הכרה זאת קמנו‪ ,‬קבוצת תלמידים ראשונה‪ ,‬הפסקנו‬
‫את הלימודים‪ ,‬הלכנו למשק אשדות‪-‬יעקוב‪ ,‬כדי‬
‫להתרכז יחד ולהתגייס בצוותא לתפקידי התגוננות‪.‬‬
‫הננו עובדים במשק החקלאי‪ ,‬במלאכה ובחרושת‪...‬‬
‫הננו שלמים בהרגשתנו‪ ,‬כי העמדנו את עצמינו‬
‫במקום הנחוץ‪ ,‬כי בכל מאמצינו הגופניים והנפשיים‬
‫אננו מכינים את עצמנו לעמוד בכל תפקיד – להגן‬
‫ולבנות‪ ,‬לעלות ולכבוש‪ ,‬להערות את כל יכלתנו‪.‬‬
‫הננו קוראים לכם‪ :‬הצטרפו אלינו!‪ .‬נקום עכשיו‪ ,‬ללא‬
‫דחיות‪ ,‬ונמלא את חובתנו האישית‪ ,‬הלאומית! נהיה‬
‫ראויים ל'תעודת בגרות' אשר ההיסטוריה העברית‬

‫המרה תעניק לנו! בואו‪ ,‬בואו הכול!‪.‬‬

‫(מכתב השמיניות תש"ג‪ ,‬אשדות יעקב‪ 1943 ,‬ארכיון הקיבוץ)‬

‫נוער מתנדב בחקלאות‪ ,‬צילום‪ :‬השומר החדש‬ ‫נוער מתנדב בחקלאות‪ ,‬צילום‪ :‬השומר החדש‬

‫איך עושים זאת? זה תלוי בכל אחת ואחד מאיתנו וכן‬
‫כרוך בהחלטה שכל מסגרת חינוכית שחוזרת לשגרה‬
‫צריכה להיות חלק מהמאמץ המלחמתי ולהביא צעירים‬
‫לשדות‪ ,‬לכרמים ולמטעים‪ .‬זה הזמן לחזור בכל הכוח‬
‫לעבודה עברית‪ ,‬ואולי העשייה גם תרפא קצת מהכאב‬
‫הגדול שבלב‪ .‬רק אם נפעל למען החקלאות‪ ,‬התוצרת‬
‫והמזון‪ ,‬רק אם נגיע לאזורי הספר ונקצור את התבואה‪,‬‬
‫נוכל להבטיח שעוד יגיע יום שבו נראה את החיטה‬

‫‪44‬‬