Page 140 - 336
P. 140

‫השבת השחורה או‬                                                  ‫של״ח עם המפונים‬
  ‫השבת האדומה?‬

                                ‫יובל אשוש*‬

‫צלם‪ :‬רפי בביאן‪ ,‬מרכז להבה‪ ,‬נתיבות‪ ,‬מתוך אתר פיקיויקי‬               ‫כשהתבקשתי לכתוב על חוויותיי‬
                                                                   ‫כמפונה מביתי בכפר מימון שבעוטף‬
‫להסתכל איתם בטלוויזיה ולראות חברים שלהם‬                            ‫עזה כבר למעלה מ‪ 35-‬ימים‪ ,‬חשבתי‬
‫נחטפים‪ ,‬מתים מהמסיבה ולחשוב על הנוער המקסים‬                        ‫מאיפה להתחיל‪ .‬ניסיתי להתחבר‬
‫הזה שמתמודד עם זוועה שאנחנו מכירים משנות ה‪40-‬‬                      ‫לדברים שהעליתי על הכתב ממש‬
‫מתקופת השואה‪ ,‬שבכל טקס יום הזיכרון לשואה‬                           ‫בתחילת המלחמה‪ ,‬עוד לפני שידענו‬
‫ולגבורה הבטיחו לנו לא עוד! אנחנו מדינה חזקה עם‬                     ‫והבנו את גודל האסון ואת גודל‬
‫צבא החזק בעולם‪ ,‬יש לנו נשק המתקדם בעולם‪ ,‬פצצת‬                      ‫המחדל‪ ,‬כשהתמונה עוד לא הייתה‬
‫אטום‪ ,‬צוללות‪ ,‬יחידות מיוחדות וכו‪ ...‬ובסוף כמה אלפים‬
‫עם מקלות ואופניים גרמו לנו לאסון כל כך קשה וזוועתי‪,‬‬                                                      ‫ברורה‪...‬‬

    ‫שעד לרגע זה איני יכול לשאת את הבושה והביזיון‪.‬‬               ‫כותב ומוחק‪ ,‬על מה אכתוב? על הנס שהבן שלי היה‬
                                                                ‫אמור להיות במסיבה וניצל‪ ,‬על החג והשבת שכל‬
‫לראות את הבן השני מפורק כי חברים שלו מהמכינה‪,‬‬                   ‫כך רצינו לחגוג עם ספרי תורה ובסוף חגגנו בבית‬
‫מהלימודים‪ ,‬מגדוד ‪ 13‬נשחטו ונחטפו ועד לרגע זה‬                    ‫מול טלוויזיה דולקת‪ ,‬טלפונים‪ ,‬ממ"ד‪ ,‬אזעקות‪ ,‬ירי‬
‫לא יודעים דבר עליהם‪ .‬או לכתוב על החברים טובים‬                   ‫של מאגים שאתה שומע ממטרים ספורים‪ ,‬ופחד‬
‫שלנו מכפר עזה‪ ,‬בארי‪ ,‬נחל עוז‪ ,‬שבכל מקום שאתה‬                    ‫שמעולם לא היה לי שכל רגע נכנסים אלי הביתה‬
‫בא אומרים לך אתה עוד לא יודע עשירית ממה שבאמת‬                   ‫מחבלים ופוגעים במשפחה שלי? שאפילו נשק‬
‫ראית בטלוויזיה‪ .‬או את הבן השלישי שרק לפני מס‬                    ‫להגנה לשמור על הדבר היקר לך מכל אין לך‪.‬‬
‫חודשים התגייס ליחידה מיוחדת במג"ב שהגיעו אליו‬                   ‫אולי אכתוב על האירוע שמטלטל אותי כל רגע‬
‫הביתה עם רכב של היחידה וגייסו אותו כי קיבלנו‬                    ‫שאני חושב על‪ ...‬שנסענו להביא חבר של הבן‬
‫הנחייה שאי אפשר לצאת מהבית‪ ,‬מהבית שלי מבצרי‬                     ‫שלי וחברה שלו שברחו מהמסיבה והגיעו לצומת‬
‫מקום שבו משפחתי גדלה מעל ‪ 28‬שנים אי אפשר‬                        ‫המושב והבאנו אותם אלינו הביתה? לתאר איך‬
‫לצאת? זה חלום? לצאת לחצר לשבת עם כוס קפה אסור‬                   ‫הם נראו והרגישו לא כדאי‪ ,‬חברים טובים שלהם‬
                                                                ‫מהשכונה ומהצבא נהרגו מול העניים שלהם ורק‬
                                              ‫לנו כבר ‪ 48‬שעות‪.‬‬  ‫במקרה זה לא הם‪ .‬שלושה ימים אח"כ הוא גויס‬

‫לבסוף בחרתי לכתוב על היופי בעם הזה על גיוס‬                            ‫לצבא‪ ,‬והצטרף לחברים שלו מגולני גדוד ‪.13‬‬
‫למילואים בצורה בלתי רגילה‪ ,‬על מתנדבים ומתנדבות‬
‫שתורמים‪ ,‬אוספים ציוד‪ ,‬מחלקים מזון‪ ,‬על הצדיקות‬                                      ‫* מפקח במטה אגף של"ח וידיעת הארץ‪.‬‬

                                                                                                           ‫‪48‬‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145