Page 143 - 336

‫משולחנה של המנהלת‬ ‫ניהול בשגרת חירום –‬

‫מיומנה של מנהלת בית ספר‬

‫אורטל ברנר*‬

‫השבת השחורה והקשה מנשוא‬

‫של שבעה באוקטובר תפסה‬

‫אירוע המציב בפנינו התמודדויות רבות ומחייב אותנו‬ ‫את כולנו‪ ,‬כבודדים וכחברה‪,‬‬
‫לחשוב ברגישות ובמקצועיות כיצד לייצר עוגנים ושגרת‬
‫חירום המותאמים לקצב שלנו ולרוח בית הספר שלנו‪.‬‬ ‫בהפתעה מוחלטת וזרקה אותנו‬

‫הדבר הראשון שעשינו היה לפתוח את בית הספר‪,‬‬ ‫למציאות לא מוכרת‪ ,‬לא ודאית‬
‫שהוא בית לחינוך מיוחד לתלמידים עם לקויות למידה‬
‫ועם הפרעות קשב וריכוז‪ ,‬בקפסולות קטנות ובצורה‬ ‫ומתמשכת‪ .‬בימים הראשונים‬
‫בטוחה‪ .‬ניקינו את המקלט‪ ,‬אבזרנו אותו‪ ,‬גייסנו את‬
‫הצוות שהיה זמין בנקודת זמן התחלתית זו‪ .‬הכנו שלט‬ ‫שלאחר אותה שבת‪ ,‬פעלנו‬
‫גדול ומחזק‪ ,‬תלינו אותו בכניסה לבית הספר וחיכינו‬
‫לתלמידים בכניסה לשער בית הספר בהתרגשות גדולה‬ ‫בבית ספרנו (כמו במערכת‬

‫כשבידינו כוסות תה‪ ,‬עוגיות וחיבוק חם!‬ ‫החינוך כולה) ליצירת קשר אישי‬

‫הימים הראשונים בבית הספר היו בסימן מרחבים‬ ‫יומיומי עם כלל הצוות ועם כלל‬
‫פתוחים ופעילויות הפגה‪ .‬בית אקשטיין מייחד את תחום‬
‫האומנויות‪ ,‬ולכן פתחנו את סדנת האומנות ליצירה ואת‬ ‫התלמידים – לשאול לשלומם‪,‬‬
‫חדר המוזיקה לנגינה ואפשרנו לילדים לפעול בהם‪.‬‬
‫כן פתחנו חדר למידה לקבוצות‪ ,‬הכנו את גינת הירק‬ ‫לנסות להבין מהו מצבם הרגשי‪,‬‬
‫לעבודת אדמה‪ ,‬הצענו פעילויות במגרש הספורט‪,‬‬
‫ובסטודיו התרפיה המתינו לתלמידים מטפלים רגשיים‪.‬‬ ‫מה שלום המשפחה‪ ,‬החברים‪,‬‬
‫הכול כדי לאפשר מקום בטוח לשיח רגשי‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫ההגעה אל בית הספר עצמה אפשרה זמן לבילוי עם‬ ‫מעגלים קרובים ורחוקים‪ .‬אלו‬
‫חברים – לשבת יחד‪ ,‬לשתף ופשוט להיות‪ .‬גם לצוות‬
‫התאפשרה חברות תומכת – בסוף כל יום‪ ,‬נשארנו‬ ‫היו ימים של דאגה אמיתית‬
‫לסיכום יום ולשיתופים כדי לחזק ולהתחזק‪ .‬מהר מאוד‬
‫ובלתי פוסקת! כאשר התבהרה‬
‫‪51‬‬
‫המצומצמת‬ ‫התמונה‪,‬‬ ‫לנו‬

‫והרחבה‪ ,‬הבנו כי אנחנו נמצאים‬

‫בשיאו של אירוע שונה ממה‬

‫שהכרנו עד כה‪.‬‬

‫*מנהלת בית אקשטיין כפר מל"ל‪.‬‬