Page 142 - 336
P. 142

‫על הנופים‪ ,‬על בעלי החיים‬
     ‫ועל האנשים שיש כאן‪.‬‬

‫עכשיו‪ ,‬במבנה אחד גדול בן‬

‫‪ 22‬קומות‪ ,‬כל חברי הקהילה‬

‫מתכנסים יחד ומנסים‬

‫לייצר לנו עשייה יומיומית‬

‫של חיים מלאים משמעות‪.‬‬

‫הקמנו לנו מוסדות חינוך‬

‫במלון ומחוץ למלון – בתי‬

‫ספר‪ ,‬גנים‪ ,‬תינוקייה‪ .‬צוות‬

‫של"ח וידיעת הארץ ממחוז‬

‫ירושלים מסייע בהוצאת‬

‫סיורים בהתאם להנחיות‬

‫פיקוד העורף‪ .‬אנחנו‬

‫מתנדבים בירושלים‪ ,‬הנוער‬

‫יוצא להתנדבות חקלאית‪.‬‬      ‫תצפית לימים טובים יותר‪ ,‬לכיוון בתרונות בארי צילום‪ :‬אמנון ארד‬
‫עושים הכול כדי לייצר‬

‫שגרה נורמלית עד כמה שאפשר לצד הכאב והצער‪.‬‬

‫עכשיו יותר מתמיד‪ ,‬לאחר הטבח הקשה והאכזר הזה‬                      ‫כשנסעתי ראיתי את הזוועות‪ .‬את‬
‫וכשאני רואה את המציאות שהצלחנו יחד לייצר פה‬                      ‫הרכבים (ועוד דברים שלא אתאר)‪.‬‬
‫במלון‪ ,‬ברור לי כמה העם שלנו מיוחד‪ .‬עם חזק‪ ,‬עם‬                    ‫מרחוק ראיתי מסוק יסעור שרוף‬
‫גיבור! היכולת שלנו לאחר אותה שבת של שבעה‬                         ‫בשטח‪ .‬שבועיים אחר כך‪ ,‬אילנה‬
‫באוקטובר לראות רק את הטוב שיש בתוכנו‪ ,‬להתאחד‬                     ‫דיין תספר בתוכניתה על כוח‬
‫יחד דתיים ושאינם דתיים‪ ,‬שמאל וימין‪ ,‬החיבוק הגדול‬                 ‫צנחנים שהגיע מנבי מוסא בדרך‬
‫שהציבור עוטף בו את אנשי כוחות הביטחון – כל אלו‬                   ‫לא דרך וניהל קרב כ‪ 800-‬מטר‬
‫יעלו את המורל‪ ,‬ואנחנו בסוף ננצח כי אין לנו עם אחר‪,‬‬               ‫מהמושב שלנו‪ .‬פתאום מתחוורת‬
‫אין לנו ארץ אחרת‪ .‬קמנו מהתופת של השואה והקמנו‬                    ‫המציאות‪ :‬גורלנו היה יכול להיות‬
‫מדינה ואנחנו נקום מהזוועה הזו גם כן חזקים מאוחדים‪.‬‬
‫אין לי ספק שבעזרת השם העוטף ימשיך לפרוח‪ ,‬הילדים‬                              ‫אחר לחלוטין‪...‬‬
‫שלנו יחזרו לפה וימשיכו להתיישב באזור ולגדל כאן‬

                    ‫משפחות‪ .‬יחד נמשיך לבנות ולהיבנות‪.‬‬

‫הבטחתי לעצמי שבקרוב מאוד נארגן את מרוץ הכלניות‬
‫הבא וניצור דרום אדום מפריחת כלניות ולא שחור‬

                                                  ‫מהרס ומזוועה‪.‬‬

                                                                 ‫ולצערי כאשר בן של משפחה מהמושב שנמצאת איתנו‬
                                                                 ‫פה נהרג בתחילת המלחמה‪ ,‬ישבו במלון שבעה ולפה‬
                                                                 ‫באו אנשים לנחם‪ ...‬שמחה‪ ,‬צער‪ ,‬צחוק‪ ,‬אכזבה ואף כאב‬
                                                                 ‫– כולם צריכים להתקיים עכשיו במבנה אחד גדול בין‬

                                                                                                                         ‫‪ 22‬קומות‪.‬‬

‫ייחולים לימים ירוקים ופורחים‪ ,‬נחל רוחמה צילום‪ :‬אמנון ארד‬         ‫הקהילה שלנו מעולה וחזקה‪ .‬המושב שלנו נמצא באזור‬
                                                                 ‫מקסים ופורח מאוד‪ ,‬תרתי משמע‪ :‬גם באנשים וגם‬
                                                                 ‫בפרחים וביבולים‪ .‬יש באזור שלנו חקלאות משגשגת‪,‬‬
                                                                 ‫חממות‪ ,‬פרדסים ושאר גידולים‪ ,‬כאן מתקיים פסטיבל‬
                                                                 ‫דרום אדום המושך מאות אלפי מטיילים בכל שנה‪.‬‬
                                                                 ‫הפסטיבל נולד מרעיון מרוץ הכלניות שהייתי שותף‬
                                                                 ‫ביצירתו‪ :‬מרוץ ספורטיבי שהוא למעשה כלי חינוכי‬
                                                                 ‫המאפשר לעסוק בספורט ואגב כך ללמוד על עוטף עזה‪,‬‬

                                                                                                 ‫‪50‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147