Page 177 - HALACHA
P. 177

‫פהוא תכאלמ‬       ‫הלכה‬
                 ‫יומית‬

            ‫‪ ‬ז אדר א' ‪‬‬

                                                                 ‫מלח‬

‫	‪.‬גינחלקו השו"ע והרמ"א בענין נתינת מלח על תבשיל חם ‪ -‬לדעת השו"ע‬
‫מותר לתת מלח אפילו בכלי ראשון {שהורד מהאש} וכל שכן בכלי שני‪,‬‬
‫מפני שהמלח הוא מקשי הבישול‪ ,‬אך אסור ליתנו לכלי ראשון שעומד על‬
‫האש משום איסור בישול‪ .‬אם הוא מלח מבושל שאין בו משום בישול‪,‬‬
‫אסור ליתנו מצד איסור החזרה‪ ,‬ולדעת הרמ"א כיון שיש אוסרין ליתן‬
‫מלח אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו משום שסוברים שמלח הוא‬
‫מקלי הבישול‪ ,‬לכן המחמיר תבוא עליו ברכה‪ ,‬ובדיעבד אפילו אם נתנו‬
‫בכלי ראשון הנמצא על האש אין המאכל נאסר באכילה‪ ,‬מפני שהמלח‬
‫בטל למאכל]וכ[  ‪ .‬וכל דברי הלכה זו הם במלח שאינו מבושל‪ ,‬אך במלח‬
‫מבושל אין להחמיר‪ ,‬ואפשר ליתנו לכתחילה גם בכלי ראשון שהורד‬

                             ‫מהאש‪ ,‬מפני שאין בישול אחר בישול]זכ[  ‪.‬‬

                                                         ‫כלי שלישי‬

‫	‪.‬דיכלי שלישי אינו מבשל‪ ,‬ולכן מותר לתת פת בכלי שלישי אף אם היד‬
                ‫סולדת בו]חכ[  ‪ ,‬ויש מי שמחמיר אם היד סולדת בו]טכ[  ‪.‬‬

                                                 ‫]וכ[ 	  רמ"א שם סעיף ט' בשם הב"י‪.‬‬
‫]זכ[  	 ראה במשנה ברורה סימן שי"ח ס"ק ע"א שכתב שלכתחילה טוב ליזהר מלתת מלח מבושל‬
‫בכלי ראשון שהורד מהאש ע"כ‪ .‬ואולי מצד שהוא חושש למחמירים {שו"ע הרב בסידור}‬
‫הסוברים שדבר הנימוח נידון כדבר לח {ודלא כהשו"ע בסעיף ט"ו שסובר שדבר נימוח‬
‫נידון כדבר יבש} ובדבר לח יש בו משום בישול‪ ,‬ועל כן רק בכלי ראשון חושש לאותם‬

        ‫הסוברים שנידון כדבר לח‪ .‬אומנם בכלי שני אינו חושש שנימוח נידון כדבר לח‪.‬‬
                                   ‫]חכ[  	 משנה ברורה סימן שי"ח ס"ק מ"ז בשם הפמ"ג‪.‬‬
                                                   ‫]טכ[  	 חזון איש סימן נ"ב ס"ק י"ט‪.‬‬

                                          ‫ועק‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182