Page 181 - 22322
P. 181
שומרי הערים |181
אני מורה לאנשיי להשליך את כלי הנשק שלנו לרגלי לגיונותיו של
טיטוס .כשאני יורד על ברכיי מול המצביאים הרומאים ,ראשי מורכן
כדי לא להסתכן בכך שיביטו בעיניי ולא יגלו בהן תבוסה ,אלא ניצחון.
את שמעון בר גיורא ,הנחשב קנאי בהרבה ממני — גם זאת ,כמובן,
בהשפעתי — הרומאים מוציאים להורג מיד לאחר מצעד הניצחון .גורלי,
אני יודע ,יהיה אחר .הם חוששים מדי להפוך אותי לקדוש מעונה .לאחר
דיונים הם מחליטים לשלוח אותי לכלא מבודד ,שבו הם מבטיחים לי
שאירקב עד סוף ימיי .אני נאלץ לשלוט בצחוקי .חורבן העיר נתן לי די
כוח ליהנות מחיי הבידוד האלו שנים רבות .בסופו של דבר ,כשאעלם
ואמשיך הלאה ,איש לא ֵידע מה עלה בגורלו של יוחנן מגוש חלב.
