Page 183 - 22322
P. 183
שומרי הערים |183
"כולכן באתן לעזור .אפילו רוחות של יישובים קטנים שלא הספקתי
לקרוא להן .לסדום הרבה יותר קל לעזוב מאשר להן .היא לא מחוברת
לשום שטח או גבולות .אז למה היא לא באה?"
היא מושכת בכתפיה" .אולי היא לא טרחה לרדת מגבעות המלח
בשביל השומר שלה".
"או שהיא מסתירה ממני משהו ".אני מלכסן אליה את מבטי ,קולי
מריר" .מתברר שזה קורה הרבה".
היא שותקת לרגע ארוך" .לא אתנצל על שקיימתי את ההבטחה
שנתתי לאביך ,שומר —"
"אני לא רוצה לדבר על זה ",אני קוטע אותה" .ובכל מקרה ,אני לא
צריך בייביסיטר .לכי לחפש את מאגו".
"כל האחרות מחפשות אותו ,אפילו משבי־הרוח ,הקטנות .התוספת
שלי למאמץ המלחמתי לא תשנה שום דבר .מאגו הוא הבעיה שלנו
עכשיו ,לא שלך .ברגע שהוא יציב רגל שוב בתוך שטחי ישראל ,הוא
בידיים שלנו ".פניה יהירות כמו של חברת כנסת שבטוחה שהיא לבדה
תביא שלום וביטחון למדינה נאבקת ושסועה" .חוץ מזה ,אני לא
משאירה אותך לבד עם הזקנה המטורפת .מה אם בדיוק יהיה לה התקף
פרקינסון בזמן שיש בולען בכביש?"
אני לא קונה את זה .משהו מתחולל בתוכה ,ואני לא חושב שזה רק
הפחד להשאיר אותי לבד אחרי שמאגו וספרטה כמעט הרגו אותי .אבל
לא אכפת לי .כל מה שמאגו כפה עליי — הכוחות האפלים ,המראות
המחרידים ,השנאה — הכול מתערבל בקצות אצבעותיי ,דוחק בי לפעול.
"ירושלים ",אני נוהם ,מכניס מעט מכוח הקריאה לשמה .היא מהדקת
את שפתיה .האיום שלי ריק מתוכן ,כמובן .הקריאה יכולה רק להביא
אותן אליי ,לא לאלץ אותן לציית .אין לשומר כוח כזה ,ולא צריך להיות
לו .אני זה שתפקידו לסייע להן ,לא להפך .הקונפליקטים בינינו תמיד
נפתרים בדיונים ,בשיחות ,בפשרות ,מתוך כבוד הדדי והידיעה שהן
חשובות לי ואני חשוב להן .גם עכשיו ברור לי שירושלים כאן בשביל
להגן עליי .אבל אני כאן בשביל תל אביב־יפו .הזנחתי את חובתי זמן
רב מדי.
"אתה יודע ",היא מסננת" ,אם אתה באמת דואג לה ,אתה צריך להיות
איתה ,לא לשחק בבלש ולעקוב אחרי רמזים קלושים ומדומיינים".
