Page 239 - 22322
P. 239

‫שומרי הערים ‪|239‬‬

‫הפתאומית‪ .‬אני מתעלם ממנו‪" .‬אם תגידי שהיית מעורבת בתאונה‪,‬‬
                                                 ‫יפשטו לך את העור‪".‬‬

‫"אמרת בעצמך שהתאונה לא היתה באשמתך‪ ",‬מת'יו מוסיף‪" .‬אף‬
‫אחד שם לא יפוטר בגלל ששני תיירים הידרדרו עם הרכב השכור שלהם‬

                        ‫לתעלה‪ .‬בדיוק בשביל זה יש חברות ביטוח —"‬
     ‫"לא אכפת לי‪ ",‬היא מרימה שוב את קולה‪" .‬אני לא משקרת‪".‬‬
‫אני מאבד את סבלנותי לעובדת האלילים העקשנית והבלתי נסבלת‪,‬‬
‫ושוב תוהה איך היא מצליחה לכלות אותה במהירות כזו‪" .‬אנחנו לא‬
‫מבקשים ממך לשקר‪ ,‬אשלינג! אנחנו בסך הכול מבקשים שתיתני לנו‬

                                                        ‫לסדר את זה!"‬
‫"אתם מבקשים ממני לתת לכם לשקר בשבילי!" היא מניפה‬
‫אצבע מול פניי‪" .‬לא‪ .‬אני יכולה להשיג את הכסף‪ .‬אני לא צריכה‬

                                                            ‫טובות —"‬
‫"הי‪ ,‬הי‪ ,‬אפשר להירגע?" מת'יו אומר‪" .‬כולם לקחת צעד אחורה‬
‫ונשימה עמוקה‪ .‬אשלינג‪ ,‬יש לי הצעת פשרה‪ .‬אנחנו נודיע לביטוח‬
‫שהתאונה היתה באשמתנו‪ ,‬נפעיל את ההשתתפות העצמית ונשלם‬
‫את הנזק‪ .‬ואת תחזירי לנו את מה שזה יעלה לנו‪ ,‬אבל לא בכסף‪".‬‬
‫עיניה הירוקות מצטמצמות‪ ,‬והוא ממשיך במהירות‪ ,‬מבין פתאום איך‬
‫דבריו עלולים להתפרש‪" .‬את תהיי מדריכת התיירים שלנו באירלנד‪.‬‬

                                                           ‫מה דעתך?"‬
‫היא ממצמצת‪ ,‬מביטה בו ואז בי‪" .‬אתם לא צריכים מדריכת תיירים‪".‬‬
‫"אנחנו כן‪ ",‬הוא אומר‪" .‬במיוחד מדריכה עם קרוואן‪ .‬כמו שאת‬

                  ‫רואה‪ ,‬אנחנו לא ממש יודעים לנהוג במדינה הזאת‪".‬‬
‫הוא נשמע מאוד בטוח‪ .‬האם חשב על התוכנית הזאת מראש? אני‬
‫מחפש את עיניו‪ ,‬אבל הוא נמנע ממבטי‪ .‬אשלינג‪ ,‬לעומתו‪ ,‬מביטה ממנו‬
‫אליי‪ ,‬והעיניים הירוקות שלה מלאות בשאלה‪ .‬אני לא מהסס‪" .‬הוא‬
‫צודק‪ ",‬אני אומר‪" .‬את יכולה להראות לנו דברים הרבה יותר יפים מאלו‬

                              ‫שנגיע אליהם לבד‪ .‬המקום הזה‪ ,‬למשל‪".‬‬
‫היא חוככת בדעתה לרגע ארוך‪ ,‬עדיין מביטה בשנינו‪ ,‬ולבסוף‬

  ‫מחייכת ולוחצת את ידו של מת'יו‪ ,‬ואז את ידי‪" .‬אתם לא תתחרטו‪".‬‬
‫"אני כבר מתחרט‪ ",‬אני אומר‪ ,‬אבל לא מצליח לעצור את החיוך‬

                                                    ‫שמתפשט על פניי‪.‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244