Page 245 - 22322
P. 245
שומרי הערים |245
יבש" .היה חשוב לך כל כך להפריך את אמונותיה גם אילו היא היתה
קתולית?"
"כן .כי את יודעת מה משותף לכל הדברים האלו?" אני מנופף בידי.
"הם לא אמיתיים!"
"איך אתה יודע?" השאלה ,כל כך טבעית ואגבית ,תופסת אותי
בהפתעה ,אף על פי שהיא מהדהדת את הדברים שמת'יו אמר רק לפני
שעה קלה.
"מה זאת אומרת?" אני ממצמץ" .בני האדם המציאו את האלוהים".
"כביכול .בני האדם יצרו כביכול גם את רוחות המקום .אהבה
למקום ,התיישבות ,ריכוז של אנשים — אלו הדברים שהפיחו בנו חיים.
בחלק העולם שלכם שומרי ערים גדלים על ספרי חנוך ,אני מניחה?"
אני שותק ,מופתע ומעט מבוהל מכך שהיא מכירה את הספרים
שעליהם גדלתי .הם לא נכסי צאן ברזל אפילו עבור רוב רוחות הערים
הישראליות .הם עתיקים מדי" .נכון .ואם את עומדת לומר שבספרי חנוך
מתייחסים לאלוהים כאל אמיתי ,את צודקת .אבל מבחינתי ,הדבר האמיתי
היחיד הוא רוחות הערים .אין לי שום הוכחות לגבי שום דבר אחר".
"לאף אחד אין הוכחות .בגלל זה הן נקראות אמונות ".החיוך שלה
מלגלג .אני מסב את מבטי מעיני הסערה הכחולות־שחורות שלה" .אני
מניחה שלא טרחת לברר מה מקור האמונה של המדריכה שלך".
לא ,בוודאי שלא .אני גם לא שואל כל חובש כיפה למה הוא מאמין
באלוהים .התשובות לא מספקות הוכחות ,רק עוד אמונות ריקות .אני
מרים את מבטי להביט בה" .את הנחת את החבילה הזאת על מדרגות
הקרוואן ,נכון?"
אבל היא כבר נעלמה ,ורסס הגלים הקפוא הוא התשובה היחידה
שאני מקבל.
אשלינג מתמקחת על מחירי בשר וירקות בשוק מקומי כמו סוחרת
ממולחת ,ומכינה לנו תבשיל קדירה אירי לארוחת צהריים על הכיריים
בקרוואן .היא קוצצת פנימה גם את הנקניק הכשר המסכן ,שבוודאי
לא דמיין שימצא את סופו בחברת כל כך הרבה גבינות וחלב .הארוחה
טעימה להפליא ,אבל אני מוטרד מהמפגש שלי עם רוח המקום של
דולין ,ומחפש רגע כדי לדבר לבד עם מת'יו .דווקא כשאשלינג סוף־סוף
