Page 246 - 22322

‫‪ 246‬רותם ברוכין|‬

‫מוכנה לצאת לדרך ולתת לנו קצת פרטיות‪ ,‬מת'יו מכריז שהוא עייף‬
‫והולך לנמנם‪.‬‬

‫אני מטפס למושב הקדמי ליד אשלינג‪ ,‬שמתנגדת בתוקף כשאני‬
‫מבקש להגביר את החימום‪ .‬אני נאלץ לחזור לחלקו האחורי של הקרוואן‬
‫כדי ללבוש עוד סוודר‪ ,‬וכשהוא לא מספיק‪ ,‬אני מתעטף בשמיכת הפליז‬
‫הוורודה של אשלינג‪" .‬אתה נראה נפלא‪ ,‬יקירתי‪ ",‬היא צוחקת עליי‬
‫מהמראה‪ ,‬ואני חורץ אליה את לשוני והולך להכין לשנינו תה‪ .‬יש‬

‫בהחלט יתרון בחיים בקרוואן‪.‬‬
‫הגשם ניתך בעוז על השמשות‪ ,‬ואשלינג נוהגת בביטחון רב בדרך‬
‫הצרה‪ ,‬החלקלקה‪ ,‬הלא מוארת‪ .‬אני מודאג בהתחלה‪ ,‬אבל מהר מאוד‬
‫שוכח זאת‪ ,‬בין השאר בגלל שלאשלינג יש יכולת מופלאה לספר סיפורים‬
‫על כל המקומות שאנחנו חולפים על פניהם‪ ,‬וגם בגלל המקומות עצמם‪,‬‬
‫הנופים שטופי הגשם והרעננים שחולפים על פניי מסחררים אותי באלפי‬
‫גוני ירוק של דשא ושיחים ועצים ופרחים והרים‪ .‬בישראל החורף יבש‬
‫שוב‪ ,‬אני יודע‪ .‬אפילו רוחות הערים הגדולות והחזקות ביותר‪ ,‬החכמות‪,‬‬

‫הנצחיות‪ ,‬אינן מסוגלות לאלץ שמים נקיים מענן להוריד גשם‪.‬‬