Page 320 - 22322
P. 320
320רותם ברוכין|
שאני נוגע בהגנות הנותרות שלי .הן ידעו שהשתמשתי באחת מהן .הן
דאגו .אבל אם אתקשר הביתה ,מה אומר להן? שאני מוגן ובטוח? אולי
ברגע הזה ובמקום הזה כן ,אבל בערים אחרות באירלנד? אני לא יכול
להבטיח כלום ,ואני ממילא חושד שכל מה שאספר עכשיו רק יגרום
לכך שמטוס של אל על ינחת בקילקני בתוך חצי יום ,וחבורת דיילים
ודיילות לובשי כחול־לבן יגררו אותי הביתה ,צורח ובועט .אני מנער את
המחשבה מראשי .יש דברים אחרים שמטרידים אותי" .אנחנו הולכים
לדבר על מה שקרה?" אני שואל.
"אנחנו נדבר על מה שאתה רוצה ,מחר ",מת'יו מפהק" .אבל אם זה
חשוב לך ,אני אגיד עכשיו — אתה צדקת ,אני טעיתי ,בפעם הבאה פשוט
אסכים איתך ואוכל את הכובע מראש ,ואף אחד מאיתנו לא יצטרך
להעמיד את חיינו בסכנה".
"לא צדקתי ",אני אומר .שניהם מביטים בי ,יגעים" .אשלינג ,קילקני
קראה לך 'שומרת' .לא 'יורשת'".
"אני בטוחה שהיא התכוונה 'יורשת' ",אמרה אשלינג.
"לא .הן לא עושות טעויות כאלו .ג'וני צודק ",פניו של מת'יו
מתקדרות ,והוא מושיט יד בלי מחשבה לבקבוקון עם פתית השלג על
צווארו — ואז מרחיק אותה .גם הוא מרגיש מועקה מההגנות שלו ,אני
מבין" .מחר ",הוא פוסק" .מחר נדבר על זה ,ואם היא תחזור עד אז,
פשוט נשאל אותה".
הוא מאחל לנו לילה טוב ,נכנס לאחד מחדרי השינה וסוגר אחריו
את הדלת .השתיקה שנותרת ביני לאשלינג היא כמו יצור אפל שמביט
בנו מפינות הטירה החשוכות .על השולחן יש שלושה קנקנים .באחד
מהם יש ויסקי חזק ,ואשלינג מורידה שוט אחד בלי לרחרח אפילו.
השני הוא קנקן של הגינס המרירה המוכרת לי מאירלנד כולה,
ובשלישי יש בירה בהירה יותר ,מוזהבת ,שלא נתקלתי בה עד כה
בטיול שלנו .אני טועם אותה ומגלה שיש לה טעם מתוק יותר וקל
יותר לעיכול" .זה טעים".
אשלינג מרימה את עיניה ומביטה בי .חיוך רפה עולה על שפתיה.
"בירה קילקני .מכינים אותה כאן ,אבל בעיקר לייצוא .לא תמצא אירים
שותים אותה בפאבים .זו בירה של תיירים".
היא לובשת את השמלה הירוקה הארוכה שהיא בדרך כלל לובשת
