Page 324 - 22322
P. 324
324רותם ברוכין|
לדברים שאני אומר אין שום השפעה עליה .היא משתופפת על
האדמה ,ליד העץ ,כאילו עדיין מנסה לקבל ממנו כוח .אני כורע מולה,
אוחז בידיה" .אני מצטער כל כך ,אשלינג .הלוואי שבמקום לבלות את
כל השבועות האלו בוויכוחים על אמונה ,הייתי פשוט מספר לך"...
הלוואי שלא הייתי מספר לה לעולם .הצער והאובדן וחוסר הוודאות
בעיניה מכבידים עליי כמו משקולת עצומה של אשמה.
היא מביטה אל תוך עיניי ,והבעתה מתרככת" .אתה יודע ,אני לא
חושבת שהייתי מצליחה להשתמש בקריאה .כל כך רציתי לא להאמין.
רציתי שמישהו יבוא ויספר לי שאתם שני מטורפים ושמה שראיתי
בגאלוויי היה מופע חוצות בשביל תיירים .אבל — הצינורות החלודים
האלו הרימו אותך ומשכו את הידיים שלך ,וצרחת ,ו ...לא יכולתי לאבד
אותך ".דמעות ממלאות את עיניה.
אני מושיט יד לנגב את לחייה" .אני כאן .לא איבדת אותי".
"לא ".היא נדה בראשה" .איבדתי את עצמי".
אין לי עוד מילים לנחם אותה ,ואני מקרב את שפתיי לשפתיה ,והיא
מנשקת אותי בחזרה בלהט ,בתשוקה .ידיה מגששות מתחת לבגדיי,
ואנחנו נצמדים זה לזו ושוכחים ,לזמן קצר ,שאין לנו כל שליטה בגורלנו.
"זה מתל אביב?" אשלינג מעבירה את היד על האלמוג הקטן ,האדום,
מוקסמת.
אני נד בראשי" .אילת".
"זה יפה ".היא מוזגת קפה וחלב לספל שלי ומתיישבת על המיטה
לידי" .אתה שותה עם שני סוכר ,נכון?"
אני מהנהן ולוגם ,ומיד מעווה את פניי" .אולי תוסיפי עוד אחד".
היא צוחקת" .אתה עושה את הפרצוף הזה בכל בוקר כבר שבועות.
אולי תפסיק לשתות קפה?"
"אני אופטימיסט חסר תקנה .אני ממשיך לקוות שהוא ישתפר .מה
את שותה במקום?"
"בירה ".היא מרימה את הכוס שלה.
"בתשע בבוקר?"
היא מחייכת .עיניה הסקרניות חולפות על שאר ההגנות שלי" .וזה?"
היא נוגעת בעלה אקליפטוס שמדיף ריח מלוח קל.
