Page 327 - 22322
P. 327

‫שומרי הערים ‪|327‬‬

‫קילקני מחווה בידה‪ .‬הזכוכיות והנוזל נעלמים‪ ,‬אפילו הכתם שהרטיב‬
                                               ‫את החלוק של אשלינג‪.‬‬

                        ‫"למה הוא עושה את זה?" אשלינג לוחשת‪.‬‬
‫קילקני מסיטה את השיער השחור הארוך מפניה‪" .‬הטענה הרשמית‬
‫שלו היא ששלושתכם שותפים לאיזושהי מזימה לפגוע בערי אירלנד‪,‬‬
‫ושיש לכם דרך להשפיע על רוחות הערים‪ ,‬לגרום להן לראות דברים‬

                                                     ‫שאינם אמיתיים‪".‬‬
‫"לדוגמה‪ ,‬שאשלינג היא השומרת?" אני שואל‪ ,‬ולרגע אני כועס‬

                                                          ‫מכדי לפחד‪.‬‬
‫קילקני מהנהנת ומשפילה את עיניה‪" .‬הוא חושב ששטפתם את‬

                        ‫המוח שלי‪ .‬הוא אוסף את הערים כדי לתקוף‪".‬‬
‫לתקוף‪ .‬אני אפילו לא יודע מה זה אומר — לא מסוגל לדמיין את‬
‫העוצמה‪ ,‬את הכוח שיופנה כלפינו‪" .‬אנחנו צריכים לברוח‪ ",‬אני אומר‪,‬‬

                                        ‫מאלץ את המילים לצאת מפי‪.‬‬
‫קילקני מביטה בי‪ ,‬עיניה כהות כמו פלדה‪" .‬לא תצליחו לצאת‬
‫מאירלנד‪ .‬יש כפרים וערים מכאן ועד לגבול‪ .‬וגם אם תגיעו עד שם‪,‬‬

           ‫לשיימוס יש יחסים חמים עם בן הדוד שלו בצפון אירלנד‪".‬‬
                                           ‫"חלאה‪ ",‬ממלמל מת'יו‪.‬‬

‫קילקני נדה בראשה‪" .‬זה לא נעשה מרוע‪ .‬אני מאמינה שהמחשבה‬
                                    ‫על שומרת חדשה מבעיתה אותו‪".‬‬

                  ‫"שומרת חדשה או שומרת אמיתית?" אני מחזיר‪.‬‬
‫קילקני מהדקת את שפתיה‪" .‬שיימוס נמצא בתפקיד כבר עשרות‬
‫שנים‪ ,‬יורש‪ ",‬היא אומרת‪ ,‬מדגישה את התואר שלי‪ ,‬כאילו כדי להבהיר‬

          ‫לי את מעמדי לעומת שיימוס‪" .‬והוא עושה כמיטב יכולתו‪".‬‬
‫אני עומד לומר שזה לא תפקיד‪ ,‬שמה ששיימוס עושה בבירור‬
‫אינו מספיק‪ ,‬ושבהתחשב בהחלטה שלו לגביה‪ ,‬היא צריכה לבדוק את‬
‫הנאמנויות שלה‪ .‬אבל למשפט שהיא אומרת יש הד מוכר במחשבותיי‪,‬‬
‫כאילו שמעתי אותו בעבר‪ .‬אני מביט אל מת'יו‪ ,‬אבל הוא רק בוהה‬
‫לפנים‪ ,‬מצחו מקומט‪" .‬כמה את גדולה?" הוא שואל לבסוף ומתקן‬

                                    ‫במהירות‪" ,‬כמה תושבים יש בך?"‬
‫התיקון לא שיפר את השאלה בעיני קילקני‪ .‬היא מכרכמת את פניה‪.‬‬

                              ‫"אני גדולה מספיק‪ ",‬היא עונה בחומרה‪.‬‬
   322   323   324   325   326   327   328   329   330   331   332