Page 332 - 22322
P. 332
332רותם ברוכין|
ורעמים ,אדמה נפערת ,מדרכות מתבקעות ,אבנים מתגלגלות — ועל
כל מה שהערים מסוגלות לזמן — אוטובוסים ,משאיות ,ספינות ,בעלי
חיים ,צמחייה ,יערות ,כנסיות ,קתדרלות ...אני צופה בכל זה בניתוק
מוזר ,תוהה אם שיימוס מסוגל להתמודד עם מותם של שלושה שומרי
ערים על מצפונו.
אנחנו רואים מדי פעם את קילקני עצמה ,מניפה מחבט של משחק —
הרלינג ,אשלינג קראה לו — וחובטת בכדורי הקטפולטה הבוערים.
בגדי הקטיפה שלה קרועים והשביס נפל מראשה .היא נראית נורא.
מדי פעם היא מעיפה מבט לעברנו ,מתמקדת באשלינג ,שיושבת ליד
החלון המסורג ומנגנת עבורה — שירים קופצניים וקצביים יותר משהיא
מנגנת בדרך כלל .אני מבין את הצורך של אשלינג לעשות משהו ,קטן
ככל שיהיה ,במקום לצפות באפס מעשה ,בחוסר אונים .רק כשנגינה
אחרת עולה מרחוק ,אני מבין שלמעשיה יש השפעה ,שמישהו — מישהי
נלחמת בה.
זו אינה מלחמה שוות כוחות ,בדיוק כמו זו שמתחוללת סביבנו.
כנגד הגיטרה של אשלינג עולה תזמורת שלמה של כלי מיתר וכלי
נשיפה ,שיר מלחמה שמטביע לחלוטין את הנגינה .אשלינג מגבירה את
עוצמת נגינתה ושרה בקול ,אך ללא תועלת .היא תצטרד במהרה ,אם
לא תהרוג את עצמה קודם .אני מניח את ידי על כתפה והיא מביטה בי
בשאלה ,אך לא מפסיקה לנגן.
"איפה הגיטרה השנייה שלך?" אני שואל.
היא מביטה בי בהפתעה ,ידה הפורטת מקפצת לרגע על המיתרים,
מזייפת .ההבנה מאירה את פניה היגעים" .בספרייה .אתה בטוח?"
"לא .בעצם ,אני די בטוח שזה רעיון גרוע ".אני מביט במת'יו" .אתה
יודע לנגן במשהו?"
הוא נד בראשו לשלילה ,מבולבל" .מה —"
"תלמדי אותו שירים ",אני אומר לאשלינג" .לא באירית ,אם אפשר".
היא מהנהנת ,ואני רץ להביא את הגיטרה בזמן שמת'יו מוחה שקול
השירה שלו איום ונורא .אני מגלה שהוא מגזים ,אבל לא בהרבה .אני
מצליח לעקוב אחרי הנגינה של אשלינג רק בערך ,אבל היא חוזרת על
אותם שירים ,ולבסוף אני מצליח להתאים את האקורדים .אחרי חצי
שעה של נגינה ושירה זייפנית ,צליל נוסף מצטרף לתמוך בנו .אני מרים
