Page 328 - 22322
P. 328
328רותם ברוכין|
"את קרובה יותר לסוף העשירייה של הערים הגדולות ",מתקנת
אשלינג בעדינות" ,ואם אני מבינה נכון מה זה אומר ,אין לך סיכוי להגן
עלינו .אנחנו רק נסכן אותך".
"אני מעריכה את הדאגה שלך ,שומרת ,אבל ערים זקוקות למאמץ
ניכר כדי להפעיל כוח בשטחה של עיר אחרת .אני בהחלט מסוגלת להגן
עליכם ",היא מוסיפה ,גאווה פגועה בקולה.
"אבל באיזה מחיר?" אשלינג שואלת.
"אלו השיקולים שלי ,שומרת ",קילקני אומרת" .אבל לא אתן להן
לפגוע בכם".
עד שהן יביסו אותה .זה עלול לקחת שעות ,ימים ,אולי שבועות,
אבל זה יקרה .חייבת להיות דרך אחרת" .דבלין היא הגדולה ביותר
ביניכן ,נכון?" אני שואל" .אם נצליח להגיע אליה ,לשכנע אותה"...
"אתם לא תצליחו .אם תנסו לצאת מהעיר ,תמצאו רק את מותכם",
מתעקשת קילקני.
אשלינג מביטה בשרשרת שעל צווארו של מת'יו" .ואם תיתני לנו
כאלו?"
קילקני עוקבת אחרי מבטה ונדה בראשה לשלילה ,חיוך קל על
שפתיה" .הגנות יכולות לעזור רק מחוץ למדינה שאליה הן שייכות.
בתוך אירלנד הכוחות שלנו מאזנים זו את זו ".היא מסובבת את ראשה,
ואני מבין שהיא שומעת משהו שאנחנו לא .הן מתקרבות" .תסלחו לי,
שומרת ,יורשים .אני חייבת לאבק את מכונות הירייה".
"אלו מכונות ירייה מטאפוריות ,נכון?" אני שואל לאחר שהיא
נעלמת .השאלה נותרת תלויה בחלל האוויר ללא תשובה.
קילקני ,אירלנד2003 ,
העשן שנישא מגבולות העיר מבשר על מצור ,אולי על שריפה .חלק
מהתושבים היו חכמים מספיק כדי לעזוב ,ככל הנראה בלי לדעת אפילו
מדוע .אשלינג ,מת'יו ואני מביטים מהחלונות המבוצרים בטירה.
השמים ,כמובן ,בחרו לעצמם את הבוקר הזה כדי להתבהר.
"מה אתם חושבים שהם שורפים שם?" מת'יו שואל ,שובר את
הדממה הארוכה שנפלה עלינו .קולו צרוד ועמוק מהרגיל.
