Page 211 - V2
P. 211
הכזב שבכפירה
ופשוט לפי זה שלפי שברא הקב"ה את האדם ,בודאי חפצו שיעשה רצונו ,ולפי זה
יקשה לנו ,איך יכול להיות שהאדם יעשה רצונו אחרי שאינו יודע את רצונו ,ובפרט
שרצון הקב"ה שהוא בלתי גבול ובלתי תכלית ,ואיך יצוייר שיעשה הנקרא רצון בוראו
בלי ידיעה מה הוא חפץ.
אמנם הקושיא גופא היא התירוץ .כי מזה גופא נתברר לנו שהקב"ה הודיע רצונו
לבני אדם ,וגילה להם מה שנרצה בעיניו ,וזהו 'תורה מן השמים'.
וכיון שענין האמונה הוא דבר פשוט ,א"כ לא יתכן כלל לאדם לומר 'אומר מותר'
כי אין כאן שום צד של טעות ,ומה שאנו רואין שהרבה טעו בזה ,יש בזה סבה אחרת
לא מצד עומק המושג ,אלא מצד פשיעת המשיג ,כי זה ברור לנו שהשוגג בדעות
בא מהמזיד במדות רעות ,וכל מה ש'השוגג בדעות' יותר גדול סימן מובהק ש'המזיד
במדות' הוא יותר גדול ,שמידותיו הרעות התגברו עליו בבחינת מזיד היותר גס ,אבל
עצם האמונה היא שכל ברור ,ורק מבלבול הלב הטמא נכנס בלבול גם במוחו הישר,
ולכן שייך שפיר מצות עשה על עניני אמונה ,יען שהיא מונחת במושכל ראשון כמו
שביארנו.
ולכן החמיר הקב"ה מאד על עון עבודה זרה וכפירה ,וכתבה התורה בתואר 'קנא',
יען שהטעות בא ממזיד במידות רעות ,שהנגיעה סימא את עיניו ,ולא ראה אור האמת
[קובץ מאמרים]
שיבוש בדעות
הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל
ראש ישיבת אהל תורה ברנוביץ
א .דעת הרמב"ם דהמאמין בהגשמה הוא מין .והראב"ד כתב שגדולים וטובים טעו
בזה ,מפני האגדות המשבשות הדעות .ושמעתי בשם כ' מו"ר הגר"ח הלוי זצ"ל מבריסק
בדעת הרמב"ם ,כי בכפירה לא שייך שוגג ,דהא מ"מ אינו מאמין ,ואי אפשר להיות
בכלל ישראל בלא אמונה .ואומרים משמו בזה"ל 'דער וואס איז נעביך אאפיקורוס
איז אויך אאפיקורוס' .ולכאורה דבריו מוכרחין שהרי כל הכופרין וכל עובדי ע"ז הם
מוטעין ,ואין לך מוטעה יותר מהמקריב בנו למולך והוא חייב מיתה.
211
