Page 138 - 6222
P. 138
138דניאל סילבה|
אפילו אז דעתו של אביו הייתה מוסחת .בגלל פילבי ,הבוגד הגדול
מכולם.
פילבי...
אבל למה ,תהה סימור ,הוא חושב על אביו ועל קים פילבי בזמן
כזה? אולי מפני שהוא מתהלך בבית קברות כשאשתו של מרגל רוסי
תלויה על זרועו .חשוד בריגול ,הזכיר לעצמו .שום דבר עדיין לא הוכח.
מלינדה יוז קינחה את האף בקול רם" .כמה אמריקאי מצדי .אליסטר
היה מזדעזע אילו ראה אותי עכשיו".
דמעות חקקו תלמים באיפור שלה .והיא עדיין הייתה יפהפייה .וגם
מצליחה מאוד ,חשב סימור — מבחינה כספית ,לפחות ,היא הצליחה
הרבה יותר מבעלה ,שקיבל משכורת ממשלתית .סימור לא הבין מדוע
אליסטר בגד בה שוב ושוב .אולי בגידה פשוט באה לו בקלות .ואולי
הוא ראה בזה הטבה שמגיעה עם העבודה ,כמו היכולת לדלג על התורים
הארוכים בביקורת הדרכונים בנמל התעופה הית'רו.
"אתה חושב שהוא יכול?" שאלה מלינדה יוז פתאום.
"סליחה?"
"לראות אותנו .אתה חושב שאליסטר נמצא שם למעלה" — היא
נשאה את עיניה לשמיים האפורים כצפחה — "עם ישו והשליחים
והמלאכים והקדושים? או שהוא סתם כמה עשרות גרמים של עצמות
כתושות באדמה הקרה של המפשייר?"
"איזו תשובה את מעדיפה?"
"את האמת".
"לצערי אני לא יכול להגיד לך אפילו על מה נשיא רוסיה חושב,
שלא לומר מה התשובה לשאלת חיי הנצח".
"אתה אדם מאמין?"
"לא ",הודה סימור.
"גם אני לא ",ענתה מלינדה יוז" .אבל כרגע הייתי רוצה להיות .ככה
זה נגמר? באמת אין שום דבר מעבר לזה?"
"יש לך את הילדים של אליסטר .אולי אנחנו ממשיכים לחיות
דרכם ".ושוב ,מבלי משים ,חשב סימור על אביו — ועל פילבי ,קורא את
הדואר שלו בבר במלון נורמנדי.
"אני קים .מי אתה?"
