Page 140 - 6222
P. 140
140דניאל סילבה|
נשאל אותו?" מלינדה יוז העיפה מבט לעבר קבוצת האבלים סביב
הקבר הפתוח של בעלה" .הנה הוא עומד שם".
סימור לא ענה.
"אני לא טירונית ,גרהם .הייתי אשת סוכן כמעט שלושים שנה".
"אז את בטח מבינה שיש נושאים מסוימים שאני לא יכול לדון בהם.
אולי יום אחד ,אבל לא עכשיו".
מבטה היה נוזף" .אתה מאכזב אותי ,גרהם .כמה צפוי .מתחבא
מאחורי מסך החשאיות ,בדיוק כמו שאליסטר עשה תמיד .בכל פעם
ששאלתי אותו על נושא שהוא לא רצה לדבר עליו ,הוא אמר אותו
הדבר' .מצטער ,יקירתי .את מכירה את הכללים"'.
"הם אמיתיים ,לצערי .בלעדיהם לא היינו יכולים לתפקד".
אבל מלינדה יוז כבר לא הקשיבה ,היא בהתה ברבקה מאנינג" .הם
היו זוג פעם ,בבגדד .ידעת את זה? משום־מה אליסטר ממש חיבב אותה.
ועכשיו היא הולכת להיות ה'סי' הבא ,ואליסטר מת".
"אני יכול להגיד לך בוודאות שהראש הבא עדיין לא נבחר".
"אתה יודע ,יחסית למרגל אתה שקרן ממש גרוע ".מלינדה נעצרה
בפתאומיות והסתובבה להישיר את פניה לסימור מתחת למטרייה.
"תגיד לי משהו ,גרהם .מה באמת בעלי עשה בברן? היה לו סיפור עם
אישה אחרת? או שהוא ריגל בשביל רוסיה?"
הם הגיעו לקצה מגרש החניה .האמריקאים טיפסו בקולניות
לאוטובוס שכור ,כמו אחרי פיקניק מטעם העבודה .סימור החזיר את
מלינדה יוז לחיק משפחתה ,הנמיך את המטרייה ועשה דרכו ללימוזינה
שלו .רבקה מאנינג ניצבה לצד הדלת האחורית .היא הדליקה סיגריה
חדשה.
"מה היה כל הסיפור הזה?" שאלה בשקט.
"היו לה כמה שאלות בנוגע למוות של בעלה".
"גם לאמריקאים יש".
"זאת הייתה תאונה".
"באמת?"
סימור לא ענה.
"ומה לגבי העניין האחר?" שאלה רבקה" .העניין שדנו בו
בוושינגטון?"
