Page 155 - 6222
P. 155

‫‪30‬‬

                         ‫יערות וינה‪ ,‬אוסטריה‬

‫סופי הייתה דירת מסתור במזרח ברלין ליד שדירת א ּונ ֶטר דן לינ ֶדן‪.‬‬
‫הבניין היה מפלצת בסגנון סובייטי עם כמה חצרות והרבה כניסות‬
‫ויציאות‪ .‬גרה שם בחורה; היא קראה לעצמה מרגריט‪ .‬בת שלושים‬
‫לערך‪ ,‬רזה כמו אסופית‪ ,‬חיוורת כמו חלב‪ .‬הדירה עצמה הייתה די‬
‫גדולה‪ .‬אומרים שבעבר השתייכה לקולונל מהשטאזי‪ ,‬לפני נפילת‬
‫החומה‪ .‬היו בה שתי כניסות — הדלת הראשית מחדר המדרגות ודלת‬
‫נוספת במטבח‪ ,‬שהובילה לגרם מדרגות שירות שכמעט לא נעשה בו‬
‫שימוש‪ .‬דירת מרגלים כמו של פעם‪ ,‬חשב עוזי נבות כשוורנר שוורץ‬
‫תיאר לו אותה‪ .‬סוכן שהוכשר במטה מוסקבה‪ ,‬לעולם לא יציב את כף‬

  ‫רגלו בדירה שאין בה פתח מילוט‪ .‬כנ"ל לגבי סוכן שהכשיר המשרד‪.‬‬
                              ‫"באיזו דלת השתמשת?" שאל נבות‪.‬‬
                                                       ‫"הקדמית‪".‬‬

               ‫"וסרגיי? הוא נראה לי טיפוס של דלתות אחוריות‪".‬‬
                                                          ‫"תמיד‪".‬‬

                               ‫"והבחורה? היא נשארה או הלכה?"‬
‫"בדרך כלל היא הייתה מגישה לנו משהו לאכול ולשתות ואז‬

                                       ‫מסתלקת‪ .‬אבל לא ביום ההוא‪".‬‬
                                                 ‫"מה היא עשתה?"‬

                                             ‫"היא לא הייתה שם‪".‬‬
                                   ‫"מי ביקש לקיים את הפגישה?"‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160