Page 152 - 6222
P. 152
152דניאל סילבה|
"כמה זמן ,ורנר?" נבות שאל שוב.
"מה זה משנה?"
"יכול להיות שזה משנה מאוד .אולי זה אפילו יקבע אם תזכה
לראות את לוטי הערב ,או אם אגיד לחבר שלי לתקוע לך כדור
בראש".
"שנה .אולי שנה וחצי".
"נסה שוב ,ורנר".
"ארבע שנים".
"אולי חמש? או שש?"
"בוא נאמר חמש".
"מי עשה את המהלך הראשון?"
"אתה יודע איך הדברים האלה עובדים .קצת כמו רומן .בסוף קשה
לזכור מי חיזר אחרי מי".
"תנסה ,ורנר".
"פלירטטנו כמה זמן ואז שלחתי להם זר פרחים".
"מרגניות?"
"סחלבים ",אמר ורנר שוורץ בחיוך חסר אונים" .החומרים הכי
טובים שהצלחתי להשיג".
"רצית לעשות רושם ראשוני טוב?"
"זה משמעותי".
"כמה קיבלת בתמורה?"
"מספיק כדי לקנות ללוטי משהו נחמד".
"מי מנהל אותך?"
"בהתחלה זה היה בחור מקומי מהרזידנטורה של וינה".
"מסוכן".
"לא ממש .עבדתי אז בריגול נגדי .היה מותר לי איש קשר מזדמן
פה ושם".
"ועכשיו?"
"מישהו מחוץ לעיר".
"ממדינה שכנה?"
"מגרמניה".
"מהרזידנטורה של ברלין?"
