Page 148 - 6222
P. 148

‫‪ 148‬דניאל סילבה|‬

‫"אליסטר יוז לא היה מרגל רוסי‪ ,‬הוא היה פציינט בקליניקה הפרטית‬
        ‫שלוס בעיירה השוויצרית מינכנבוכזיי‪ .‬ומישהו גילה לרוסים‪".‬‬
                                                             ‫"מי?"‬

‫"אם הייתי חייב לנחש‪ ",‬אמר גבריאל‪" ,‬זאת החפרפרת‪ .‬החפרפרת‬
                                                          ‫האמיתית‪".‬‬

‫הם חזרו לחוף‪ .‬הוא היה נטוש משני הכיוונים‪ .‬סימור צעד לעבר קו‬
                 ‫המים‪ .‬אדוות הגלים ליחכו את מגפי הוולינגטון שלו‪.‬‬

‫"אני מניח שזה הקטע שבו אתה אומר לי‪ ,‬שאתה משעה את היחסים‬
                               ‫בינינו עד לגילוי החפרפרת האמיתית‪".‬‬

‫"אני לא יכול לעבוד איתך אם יש צינור מידע ישיר בין לנגלי‪,‬‬
‫ווקסהול קרוס ומטה מוסקבה‪ .‬אנחנו שוקלים מחדש כמה מבצעים‬
‫שנמצאים בעיצומם בסוריה ובאיראן‪ .‬ההנחה שלנו‪ ",‬אמר גבריאל‪,‬‬

                                        ‫"היא שהם חשופים לחלוטין‪".‬‬
‫"זכותך להניח‪ ",‬השיב סימור באופן חד־משמעי‪" .‬אבל עמדתה‬
‫הרשמית של ה־‪ MI6‬היא שאין בשורותינו שום חפרפרת רוסית‪ ,‬ולא‬

       ‫הייתה מעולם‪ ".‬הוא עצר ואז שאל‪" ,‬אתה מבין מה אני אומר?"‬
‫"כן‪ ",‬אמר גבריאל‪" ,‬אני חושב שכן‪ .‬אתה רוצה שאני אמצא בארגון‬

                                          ‫שלך חפרפרת שלא קיימת‪".‬‬
‫הוואן התקדם מקצה הכביש למגרש החניה הקטן שליד תחנת סירות‬

      ‫ההצלה‪ .‬סימור לא שם לב; הוא השקיף מעבר לים‪ ,‬על האי ַוייט‪.‬‬
‫"אני יכול לתת לך רשימת שמות‪ ",‬אמר כעבור רגע‪" ,‬אבל היא‬
‫תהיה ארוכה וחסרת תועלת בלי היכולת לקשור מישהו לכיסא ולהרוס‬

                                                     ‫לו את הקריירה‪".‬‬
                               ‫"כבר יש לי רשימה‪ ",‬אמר גבריאל‪.‬‬
             ‫"באמת?" שאל סימור‪ ,‬מופתע‪" .‬וכמה שמות יש בה?"‬

                                                        ‫"רק אחד‪".‬‬
   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153