Page 23 - 6222
P. 23

‫‪3‬‬

                                           ‫וינה‬

‫דירת המסתור שכנה מול תעלת הדנובה‪ ,‬בבניין דירות ישן בסגנון‬
‫ּבי ֶדר ָמאייר ברובע השני‪ .‬האזור הזה היה תוסס יותר‪ ,‬כמו שכונה‬
‫אמיתית ולא כמו מוזיאון‪ .‬היה שם סופרמרקט ס ָּפאר קטן‪ ,‬בית מרקחת‪,‬‬
‫כמה מסעדות אסייתיות ואפילו מקדש בודהיסטי‪ .‬מכוניות ואופנועים‬
‫חלפו בשני צדי הכביש‪ ,‬הולכי רגל צעדו במדרכות‪ .‬במיקום כזה איש‬
‫לא ישים לב לראש שירות הביון החשאי של ישראל‪ .‬או לעריק רוסי‪,‬‬

                                                   ‫חשב גבריאל בלבו‪.‬‬
‫הוא פנה לעבר פסאז'‪ ,‬חצה רחבה ונכנס למבואה‪ .‬גרמי המדרגות‬
‫היו חשוכים‪ ,‬ובמישורת בקומה הרביעית דלת אחת הייתה פתוחה‬
‫קמעה‪ .‬הוא חמק פנימה‪ ,‬סגר אחריו את הדלת ופסע בשקט לסלון‪,‬‬
‫שם ישב אלי לבון מאחורי שלל מחשבים ניידים פתוחים‪ .‬לבון‬
‫נשא את מבטו והזעיף פנים למראה השלג על כובעו ועל כתפיו של‬

                                                              ‫גבריאל‪.‬‬
                               ‫"בבקשה תגיד לי שלא באת ברגל‪".‬‬
                          ‫"המכונית נתקעה‪ .‬לא הייתה לי ברירה‪".‬‬
‫"זה לא מה שהמאבטח שלך אומר‪ .‬כדאי שתודיע לשדירות שאול‬
       ‫המלך שאתה כאן‪ .‬אחרת המבצע שלנו יהפוך לחיפוש והצלה‪".‬‬
‫גבריאל רכן מעל אחד המחשבים‪ ,‬הקליד כמה הודעות ושיגר אותן‬

                                            ‫לתל אביב באופן מאובטח‪.‬‬
                                        ‫"המשבר נמנע‪ ",‬אמר לבון‪.‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28