Page 21 - 6222
P. 21
האישה האחרת |21
"זה אומר שהתנקשו בי או חטפו אותי ,מישהו מדאעש ,או מרוסיה,
או מחיזבאללה ,או מאיראן ,או מכל מקום אחר שהצלחתי להרגיז .לא
הייתי בונה על זה שאשרוד".
"מה איתנו?"
"אתה תהיה בסדר ,אורן".
"לא לזה התכוונתי".
"אני לא רוצה שתתקרב לדירת המסתור ",אמר גבריאל" .תמשיך
להיות בתנועה עד שתשמע ממני .ותזכור טוב ,אסור לך לנסות לעקוב
אחרי .זאת פקודה ישירה".
המאבטח הביט בגבריאל בשתיקה ,ועל פניו הבעה מודאגת.
"מה הבעיה עכשיו ,אורן?"
"אתה בטוח שאתה לא רוצה ליווי ,בוס?"
גבריאל הסתובב ללא מילה ונעלם אל תוך הלילה.
הוא חצה את רחוב ּב ּור ְגרינג והחל להתקדם בשבי ֵלי הפ ֹול ְקס ַגר ֶדן .גבר
נמוך מהממוצע — סביב מטר שבעים ,מבנה גוף צנום כשל רוכב אופניים.
פנים ארוכים ,סנטר צר ,עצמות לחיים רחבות ואף דק שכמו ג ּולף בעץ.
עיניים בגוון ירוק לא טבעי; שיער שחור מאפיר בצדעיים .לגבריאל
היו פנים שהתאימו לאינספור מוצאים ,וכישורים לשוניים שעזרו לו
לנצל זאת .הוא דיבר חמש שפות באופן שוטף ,כולל איטלקית שאותה
למד לפני שנסע לוונציה באמצע שנות השבעים ללמוד את אומנות
הרסטורציה .לאחר מכן עבד כרסטורטור שתקן אם כי מחונן בשם ַמרי ֹו
ֶדלֶווקי ֹו ,ובה בעת שירת כסוכן מודיעין ומתנקש עבור המשרד .כמה
מהעבודות הטובות ביותר שלו בוצעו בווינה .וגם מהנוראות ביותר.
הוא עקף את שולי ה ּב ּורגתיא ֵטר ,התיאטרון דובר הגרמנית היוקרתי
בעולם ,והמשיך לאורך סמטת ּבנק ָגא ֶסה עד לקפה סנטרל ,מבתי הקפה
החשובים ביותר בווינה .הוא הביט מבעד לזגוגיות החלון החלביות,
ובזיכרונו ראה את אריך ָרא ֶדק ,עמיתו של אדולף אייכמן ,האיש שעינה
את אמו של גבריאל ,יושב לבדו לשולחן ולוגם ַאיינש ּפאנר .דמותו של
ראדק הרוצח הייתה מעורפלת ומטושטשת כמו דמות בציור שזקוק
לשחזור.
"אתה בטוח שאף פעם לא נפגשנו? הפרצוף שלך מוכר לי מאוד".
