Page 19 - 6222

‫‪2‬‬

‫וינה‬

‫מאתיים וארבעים קילומטר צפונית־מערבית משם‪ ,‬מעבר לכמה‬
‫פיתולים קלים בנהר הדנובה‪ ,‬התקרבה בעצלתיים שעת הסגירה העגומה‬
‫של תערוכה מעבודותיו של סר פיטר פאול ר ּו ּבנס — צייר‪ ,‬משכיל‪,‬‬
‫דיפלומט‪ ,‬מרגל‪ .‬הקהל בא והלך‪ ,‬ובשעות אחר הצהריים המאוחרות‬
‫נותרו במוזיאון הישן רק כמה מבקרים קבועים‪ ,‬שפסעו בהיסוס בחדריו‬
‫הוורודים‪ .‬אחד מהם היה גבר בגיל העמידה‪ .‬תחת שולי כובעו השטוח‬
‫שנמשך נמוך מעל מצחו‪ ,‬הוא בחן את יריעות הקנבס הנרחבות‪ ,‬את‬
‫הדמויות השמנמנות המחוללות בעירום על פני תפאורות היסטוריות‬

‫מפוארות‪.‬‬
‫גבר צעיר יותר עמד מאחוריו ובדק בקוצר רוח את השעה בשעון‬
‫היד שלו‪" .‬כמה זמן עוד‪ ,‬בוס?" הוא שאל בקול מהוסה‪ ,‬בעברית‪ .‬הגבר‬
‫המבוגר ענה בגרמנית‪ ,‬ובקול רם דיו להגיע לאוזנו של השומר המנומנם‬

‫בפינה‪" ,‬יש רק עוד ציור אחד שאני רוצה לראות לפני שנלך‪ ,‬תודה‪".‬‬
‫הוא עבר לחדר הבא ונעצר מול המדונה והילד‪ ,‬שמן על בד‪137x111 ,‬‬
‫סנטימטר‪ .‬הוא הכיר לעומק את הציור הזה‪ ,‬שעל שחזורו עבד בבקתה‬
‫ליד הים במערב קורנוול‪ .‬הוא התכופף מעט ובחן את ִמשטח הציור‬
‫תחת אור אלכסוני‪ .‬העבודה החזיקה מעמד יפה‪ .‬אילו רק היה יכול לומר‬
‫זאת על עצמו‪ ,‬חשב בלבו ושיפשף את האזור הכואב בתחתית עמוד‬
‫השדרה שלו‪ .‬שתי החוליות שסדק לא מזמן היו הצרות הגופניות הכי‬
‫קטנות שלו‪ .‬במהלך הקריירה הארוכה והמרשימה שלו כסוכן בשירות‬