Page 66 - Step and repeat document 1
P. 66

‫סיפור הסדנה‬

‫הסיפור המקראי וממצאים ארכיאולוגיים מעידים כי ההר המרכזי הוא‬                      ‫‪3‬‬
‫ערש האומה היהודית ישראלית ומקום הולדתה‪ .‬שם התגבש עם ישראל‬
‫לאומה עצמאית‪ ,‬הקים ממלכות ופיתח את תרבותו החומרית והרוחנית‪.‬‬
‫ההר הוא נקודת ציון‪  ‬משמעותית בהתהוותו של העם היהודי ובהתהוות‬

                                                ‫מורשתו התרבותית‪.‬‬
‫הסיפור ההיסטורי של רצועת ההר הוא הגורם לכך שיהודים רבים רואים‬
‫באזור זה את מולדתם‪ ,‬גם אם לא נולדו בהר ואף לא בארץ ישראל‪ .‬סיפור‬
‫התגבשותה של קבוצת אנשים לעם וסיפור הקשר של עם זה למולדתו‬

                                   ‫בארץ ישראל ילוו אותנו בסדנה זו‪.‬‬

                                                 ‫התבססות בני ישראל ברצועת ההר‬

‫ראשית ההתנחלות בהר הייתה במאה ה‪ 12-‬לפני הספירה‪ .‬קביעה זאת מגובה בממצא הארכיאולוגי שנמצא באזור‬
‫ההר‪ .‬בתחילה‪ ,‬נאחזו המתיישבים בשולי ההר‪ ,‬בספר המדבר ובעמקים המזרחיים של צפון השומרון‪ .‬בשלבים מאוחרים‬

                                                                       ‫יותר‪ ,‬התפשטו אל אזורי ההר האחרים‪ .‬‬
‫בני ישראל נאחזו בהר מחוסר ברירה‪ .‬המישורים והעמקים היו מאוכלסים באותה התקופה בעמים אחרים‪ ,‬כמו‬
‫הכנענים‪ ,‬אשר הייתה להם עליונות טכנולוגית על בני ישראל‪ .‬עליונות זאת באה לידי ביטוי ביכולת להשתמש בברזל‬

                                    ‫וליצור מרכבות וכלי נשק שבזכותם הייתה לכנענים עדיפות מבחינה צבאית‪ .‬‬
‫אזור ההר נחשב לאזור שאינו מתאים לעבודה חקלאית או להתיישבות של קבוצות גדולות‪ ,‬ולכן בתקופה זאת היה ריק‬
‫יחסית‪ ,‬מה שאפשר את כניסת בני ישראל לאזור זה‪ .‬בבואם ליצור חקלאות באזור ההר‪ ,‬נתקלו בני ישראל בקשיים‬
‫משמעותיים‪ :‬מסלע קשה‪ ,‬מדרונות תלולים‪ ,‬מיעוט קרקע‪ ,‬ריבוי הצומח ומיעוט מקורות המים‪ .‬קשיים אלה חייבו את‬

                           ‫המתיישבים למצוא פתרונות יצירתיים ולעשות שימוש מושכל בטכנולוגיות חדשניות‪ .‬‬
                                    ‫השלב הראשון בהתמודדות עם הקשיים שההר זימן היה בירוא היער‪ ,‬כלומר‪:‬‬
                                    ‫גיזום הצומח הטבעי ועקירתו כדי לפנות מקום לשטחים חקלאיים‪ .‬לאחר‬
                                    ‫בירוא היער‪ ,‬ניצלו בני ישראל את צורת המדרגות‪  ‬הטבעית הקיימת בהר‪,‬‬
                                    ‫שנוצרה כתוצאה ממאפייני המסלע המתקיימים בו‪ ,‬ויצרו מדרגות חקלאיות‪.‬‬
                                    ‫המדרגות אפשרו יצירת חלקות ישרות ומלאות אדמה שבהן אפשר לשתול‬
                                                                                 ‫ושאליהן אפשר להוביל מים‪ .‬‬
                                    ‫את בעיית מקורות המים פתרו בני ישראל בהמצאת בורות המים המטויחים‪,‬‬

                                ‫אשר אפשרו אגירת מים בבורות גם במקומות שבהם המסלע היה סדוק ולא ‪4‬‬
                                                                                       ‫אפשר אגירה של מים‪ .‬‬

‫תנאי הרובד הפיזי בהר‪ ,‬ובעיקר מיעוט המים הזורמים‪ ,‬הכתיבו התבססות על חקלאות בעל‪ ,‬הנסמכת על השקיה במי‬
‫גשם‪ .‬סוג אחר של חקלאות היה חקלאות שלחין‪ ,‬שבה ניצלו בני ישראל את המעיינות המעטים שבהר‪ ,‬בנו מערכות‬

                                            ‫השקיה והזרימו מים אל הגידולים החקלאיים לאורך כל ימות השנה‪ .‬‬
‫גידולי הבעל‪ ,‬אשר היוו את רוב הגידולים של בני ישראל‪ ,‬מיוצגים על ידי שבעת המינים‪ :‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬גפן‪ ,‬תאנה‪,‬‬

                                                                                            ‫רימון‪ ,‬זית ותמר‪ .‬‬

                                                                    ‫סיפור הסדנה‬                                ‫‪66‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71