Page 67 - Step and repeat document 1
P. 67

‫מתרבות חומרית לתרבות רוחנית‬

‫שגרת החיים החקלאית שהתפתחה בקרב בני ישראל הדגישה את מעגל עונות השנה וצרבה אותו בתרבותם בציפייה‬

‫לגשם בעיתו‪ ,‬בדאגה להבשלת החיטה‪ ,‬בתודה ובשמחה על היבול‪ .‬התרבות החומרית החקלאית השפיעה במידה רבה‬

‫על התפתחות התרבות הרוחנית של עם ישראל‪ ,‬ולכן נמצא ביהדות מאפיינים רבים שמקורם בעולם החקלאות‪.‬‬

‫בכל שבת‪ ,‬העלו אבותינו על שולחנם מהתוצרת החקלאית בדמות חלה העשויה מחיטה‪ ,‬יין העשוי מגפן ונרות שבת‬

‫שהודלקו אז בשמן זית‪ .‬אלו היו‪  ‬נציגי התוצרת החקלאית של חקלאות הבעל וחלק משבעת המינים‪ .‬כינוי מקוצר‬

‫לשבעת המינים‪ ,‬המכיל את כולם‪ ,‬הוא‪ :‬דגן‪ ,‬תירוש ויצהר‪ .‬החיטה והשעורה הם הדגן; הגפן‪ ,‬התאנה והרימון הם‬

‫הפירות‪ ,‬כשהמשובח ביותר בהם הוא היין – התירוש‪ ,‬ולבסוף התוצרים‪ :‬שמן ודבש – שביניהם מובחר הוא השמן‪,‬‬

                                                                       ‫היצהר‪ .‬‬

‫הציפייה לגשם נשארה טבועה בתרבות הרוחנית היהודית ובאה לידי ביטוי בתפילות וגם בפרשיות המצויות במזוזה‬

‫ובתפילין‪ .‬חלק מהחגים היהודיים משקפים את פועלו של האיכר‪ ,‬את רחשי ליבו ואת תקוותו במהלך העונות החקלאיות‪.‬‬

‫המרכזיים בחגים הם שלושת הרגלים‪ .‬חג הפסח חייב לחול בחודש האביב‪ ,‬עת הבשלת‬

‫התבואה (אביב במקרא הוא שיבולת ירוקה)‪ ,‬ובו גם קוצרים את השעורה‪ .‬שבועות‬

‫נקרא "חג הקציר"‪" :‬וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" (שמות כג‪ ,‬טז)‪ .‬על‬

‫חג השבועות נאמר גם‪" :‬וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים" (שמות לד‪ ,‬כב)‪ .‬חג‬

‫סוכות נקרא "חג האסיף"‪" :‬וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה"‬

                ‫(שם)‪ .‬בשמיני עצרת‪ ,‬היום האחרון של סוכות‪ ,‬מתחילים להתפלל לגשם‪.‬‬

‫לחגים אלה נוסף בהמשך המנהג לעלות לרגל לירושלים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬צורפו לחגים‬

‫אלה בהמשך גם מאפיינים דתיים היסטוריים‪ :‬לפסח הצטרפה יציאת מצרים‪ ,‬לשבועות‬

‫הצטרפה המסורת של מתן תורה בהר סיני‪ ,‬ולסוכות הצטרפה המסורת של הישיבה של‬

                ‫בני ישראל בסוכות במסעם ממצרים לארץ ישראל‪ .‬‬

‫התרבות החקלאית נוכחת בתרבותו הרוחנית של עם ישראל גם במילים שנכנסו לשפה‪,‬‬

‫כמו "חטיבה" ו"גדוד"‪ ,‬ובביטויים כגון "יין ישמח לבב אנוש"‪" ,‬טוב שם משמן טוב"‪,‬‬

                                                                       ‫"הזורעים בדמעה ברינה יקצורו"‪.‬‬

‫בנוסף למאפיינים החקלאיים אשר הותירו את ‪5‬‬
      ‫רישומם בתרבות הרוחנית היהודית‪ ,‬התרחשו‬

‫אירועים שונים‪ ,‬בעיקר ברצועת ההר‪ ,‬אשר‬

‫הותירו חותם במורשת היהודית ושנכנסו ללוח השנה היהודי‪ .‬חורבן בתי‬

‫המקדש (הראשון בשנת ‪ 586‬לפנה"ס והשני בשנת ‪ 70‬לספירה) מצוין עד היום‬

                ‫ביום צום בתאריך ט' בחודש אב‪ .‬‬                          ‫‪5‬‬

‫במאה השנייה לפני הספירה‪ ,‬מרדו החשמונאים ביוונים‪ .‬שיא המרד היה‬

‫בשחרור בית המקדש מידי היוונים ובטיהורו ומאוחר יותר בכינון שלטון יהודי‬

‫עצמאי שהחזיק כשמונים שנה‪ .‬לזכר מרד זה‪ ,‬אשר התרחש רובו באזור ההר‪ ,‬אנחנו מציינים עד היום את חג החנוכה‪ .‬‬

‫במאה השנייה לספירה‪ ,‬מרדו היהודים ברומאים בניסיון להביא לגירושם‪ .‬ניסיון זה לא צלח ואף הביא לתוצאות‬

                ‫טרגיות‪ .‬אנו מציינים את המרד מדי שנה בל"ג בעומר‪ .‬‬

‫סיפור הסדנה ‪67‬‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72