Page 294 - 28222
P. 294

‫‪ 294‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

‫"בית בגודל כזה לא צריך שני ארונות חשמל‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬השני‬
‫בטח שייך לבונקר‪ .‬ופועל כשהגנרטור לא עובד‪ ".‬הוא הצביע על‬
‫המפסק הראשי‪" .‬תני לי שלוש דקות‪ ,‬ואז תנתקי את זה‪ .‬זה אמור‬

        ‫לחתוך להם את החשמל‪ .‬הם ישלחו מישהו לבדוק מה קרה‪".‬‬
‫"ואם לא?" שאלה סנדס‪" .‬מה אם הגנרטור עובד‪ ,‬או שיש להם‬

            ‫גיבוי של סוללות? או שהלוח שייך בכלל למשהו אחר?"‬
‫"אז נחכה לאנשים של וולוורק‪ .‬אין לנו מה להפסיד‪ .‬תורידי את‬
‫המתג‪ ,‬ואז חכי לסמס ממני‪ .‬אחר כך תתרחקי‪ .‬תמצאי מקום בטוח‬

                                                        ‫ותחכי שם‪".‬‬

‫ריצ'ר יצא החוצה וצעד לבונקר‪ .‬הוא נשאר קרוב לקרקע‪ ,‬עקף את‬
‫המדרגות ונעצר בנקודה מעל המשקוף העליון של הדלת‪ ,‬ב ָמקום שמי‬
‫ש ֵיצא מתוך הבונקר לא יראה אותו‪ .‬הוא שלף את הסוקום מחגורת‬

          ‫המכנסיים‪ .‬הבריג את משתיק הקול בחזרה למקומו‪ .‬וחיכה‪.‬‬
‫השעון בראשו אמר לו ששלוש דקות עברו‪ .‬שום דבר לא קרה‪.‬‬
‫חלפה דקה נוספת‪ .‬ועוד אחת‪ .‬ואז שמע ריצ'ר חריקת מתכת על מתכת‬
‫ולאחריה רקיעות כבדות על הבטון‪ .‬הופיע עורף‪ .‬קירח‪ .‬עם אוזניים‬

                       ‫קטנות שכמו הודבקו מהצדדים לאחר מעשה‪.‬‬
‫האיש ממוסקבה‪ .‬שניסה לדחוף את ריצ'ר בכוח לתא המטען של‬

                                                     ‫הלינקולן טאון‪.‬‬
‫ריצ'ר המתין עד שהאיש הגיע למדרגה האחרונה‪ ,‬ואז הרים את‬

                                                             ‫האקדח‪.‬‬
                                                ‫"הי‪ ",‬קרא ריצ'ר‪.‬‬
‫האיש נעצר ופנה לאחור‪ .‬ריצ'ר התקרב‪ ,‬עקף את המדרגות‪ ,‬האקדח‬

                                                        ‫בגובה החזה‪.‬‬
‫"האישה שאתם קוראים לה נטשה‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬הבאתם אותה‬

                                                             ‫לכאן?"‬
                                                  ‫האיש לא ענה‪.‬‬
                             ‫"תאר לי את התוכנית של הבונקר‪".‬‬
                                 ‫האיש בהה בריצ'ר אבל לא ענה‪.‬‬
   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299