Page 298 - 28222
P. 298
298לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
תדליקי .וצעד בחזרה לכיוון המדרגות .כשהיה במדרגה השלישית
הטלפון צילצל.
זה היה וולוורק.
"חדשות ",הוא אמר" .מאוק רידג' .צדקת בקשר לזה שיש
לקלוסטרמן קרוב משפחה שם .אבל לא בן .אלא בת .דיאן .ושם
המשפחה שלה הוא לא מטוסק .היא נשואה .משתמשת בשם של
בעלה .סמית .השם הכי נפוץ באמריקה .די יעיל למרגלת ,לא? בכל
מקרה ,שמנו עליה מעקב .בהזדמנות הראשונה נתפוס אותה .היא
תהיה יופי של קלף מיקוח".
ריצ'ר סיים את השיחה והמשיך לרדת במדרגות .הוא שלף את
הסוקום ,נעצר בתחתית ,דחף את הדלת הכבדה .ונכנס.
החלל היה זעיר .ונמוך .כמו חלל עבודה בתא הלבשה .מתאים אולי
לאדם הממוצע .אבל צפוף מאוד לריצ'ר .הרצפה והקירות היו עשויים
בטון .התקרה הייתה מכוסה קורות פלדה מוצקות .מלפנים ניצבה
דלת נוספת .גם היא אפורה .עם הגה עצום במרכזה ,במקום מנעול.
ריצ'ר משך והדלת נפתחה .הוא נכנס לחלל אחר ,מעט יותר גדול,
אבל עדיין לא נוח .קורות פלדה המשיכו לתמוך בתקרה .הקירות
היו בטון חשוף .וברצפה היה מכסה הרמה .ריצ'ר ציפה למשהו
כזה .למין פיר אנכי .אם מישהו ממתין בתחתית עם נשק ,הסיפור
גמור .אבל אין דרך לעקוף את זה .כדי למצוא את פישר יהיה עליו
לרדת.
ריצ'ר החזיק את הסוקום ביד ימין והרים את המכסה בשמאל .הוא
הניף אותו לפתיחה מלאה ,ואז שלף את המראה שתלש מהלינקולן
טאון .הוא החזיק אותה מעל הפתח והיטה אותה כך שיוכל להסתכל
למטה .הפיר היה גלילי .וקירותיו משטחי בטון מעוקלים .מונחים זה
על זה .בלי רווחים .בלי סדקים .עומקו היה שישה מטרים .טבעות
מתכת שביצבצו מהקיר שימשו שלבים .ארבע נורות עמומות בכלובי
חוט ברזל .ושום זכר למישהו שאורב בתחתית .ריצ'ר החזיר את
המראה לכיס ותחב את הסוקום בחגורת המכנסיים .הוא הניח שהחלל
