Page 295 - 28222
P. 295
הזקיף | 295
"מי שם למטה? כמה אנשים?"
האיש שתק.
"נגמר לך הזמן ".ריצ'ר הינהן לכיוון הלינקולן טאון" .פתח את
תא המטען".
פיו של האיש התעוות לחיוך ,חושף עוד שיניים עקומות ומוכתמות.
"אתה חושב שהאפוד יגן עליך?" ריצ'ר הרים את הקנה אל גשר
אפו של האיש" .תחשוב שוב .פתח את תא המטען".
"אתה לא תירה בי ",אמר האיש .המילים היו ברורות אך כבדות
ממבטא רוסי" .לאף־בי־איי יש כללים".
"אמת ",אמר ריצ'ר .הוא הנמיך את האקדח .כשלושים סנטימטרים.
"אבל אני לא עובד באף־בי־איי ".ואז לחץ על ההדק.
הכדור פגע בול במרכז החזה של האיש .הוא שיסף את בד החולצה
וביקע שכבה של אפוד מגן .האיש התנודד לאחור .צעד אחד ,לא
יותר .מטווח כזה רוב האנשים היו נופלים .עם צלעות שבורות אולי.
עם נזק לאיברים הפנימיים אולי .רשת רצועות הפולימר חזקה והדוקה
מכדי שהכדור יעבור דרכה .אבל כל האנרגיה המתפשטת צריכה
ללכת לאנשהו.
ריצ'ר העלה את האקדח חזרה לגובה העיניים" .הזדמנות אחרונה".
האיש הרים ידיים .הינהן .שלף באיטיות מפתחות מכיס המכנסיים.
הוא גישש ביד אחת ,מנסה להניח את האגודל על הכפתור הנכון
ב ַשלט .מחזיק המפתחות החליק בין אצבעותיו .הוא נחת על האדמה
לפניו .הוא רכן להרים אותו .תפס חופן אדמה .הניף את זרועו מעלה
והטיל את העפר והאבנים על פניו של ריצ'ר .ריצ'ר צעד לאחור וחמק
מהענן .האיש העיף עוד חופן וזינק קדימה .הוא היה מהיר להפליא
יחסית לגופו .וגמיש .ברכו התרוממה .כף רגלו הצליפה בקשת צרה.
פגעה בקנה המעובה של משתיק הקול .העיפה את האקדח מידו של
ריצ'ר .וסיחררה אותו בקשת איטית ,רחבה ועצלה .ריצ'ר שמע אותו
מקשקש ומקרקש במורד מדרגות הבטון.
האיש העיף מבט אל החור שבחולצתו .בשארית הפחוסה של
הכדור .הוא חייך .אחר כך שלח מכת אגרוף חרמשית עצומה לכיוון
