Page 300 - 28222
P. 300

‫‪ 300‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

‫הרצפה‪ .‬החדר השני משמאל הוביל לחדר שינה נוסף‪ .‬זהה לראשון‪.‬‬
‫שידת מתכת‪ .‬מיטה מתקפלת ממתכת‪ .‬שום רהיטים נוספים‪ .‬הדלת‬
‫השנייה מימין נפתחה לאולם שינה‪ .‬שלוש מיטות קומתיים‪ .‬עם בסיס‬
‫מתכת ומזרנים מפוספסים דקים ולידם שורה של ארוניות עץ זולות‪.‬‬
‫הדלת האחרונה משמאל הובילה למטבח‪ .‬מקררים ומקפיאים‪ .‬ארונות‬
‫ומשטחי עבודה‪ .‬שולחנות וכיסאות‪ .‬שני כיורים‪ .‬ועל הקיר ציור של‬
‫חלון עם וילונות מתבדרים ברוח ונוף של עצים ופרחים ועשב‪ .‬הדלת‬
‫האחרונה הובילה לחדר מרובע‪ .‬שהיה גדול כמו כל האחרים גם יחד‪.‬‬
‫מימין הייתה בו פינת אוכל‪ ,‬עם שולחן עץ בהיר ושמונה כיסאות‪.‬‬
‫משמאל‪ ,‬פינת הסבה עם שתי ספות ושתי כורסאות‪ .‬מדפי ספרים‬
‫לאורך הקירות‪ .‬חלקם עמוסים‪ .‬חלקם ריקים‪ .‬על חלקם ערימות של‬
‫משחקי לוח‪ .‬על חלקם ערימות ירחונים‪ .‬אבל לא אנשים‪ .‬ושום זכר‬
‫לפישר‪ .‬ומזה ריצ'ר חשש‪ .‬פירוש הדבר שהוא יצטרך לרדת למפלס‬

                                                        ‫הנמוך יותר‪.‬‬

‫הערפול המוחי של פישר החל להתפוגג‪ .‬ראשה עדיין כאב‪ ,‬אבל‬
‫היא הצליחה לקלוט טוב יותר את סביבתה‪ .‬היא הבינה שהיא לבושה‬
‫בבגדים תחתונים בלבד‪ .‬היא התחילה לרעוד‪ .‬זרועותיה היו מעל ראשה‬
‫כיוון שמפרקי ידיה היו אזוקים ומחוברים לשרשרת שהשתלשלה‬
‫מטבעת במרכז התקרה‪ .‬גודל החדר היה כשלושה על ארבעה מטרים‪.‬‬
‫דלת אחת‪ ,‬פתוחה למחצה‪ .‬קירות עשויים לבני בטון צבועות‪ .‬צבע לבן‬
‫במקור שעכשיו היה צהבהב‪ .‬רובו כוסה נתזים וכתמים חומים‪ .‬רצפת‬
‫בטון‪ .‬קצוות של ברגים עבים ביצבצו פה ושם‪ .‬פישר ניחשה שפעם‬

                          ‫היה מוברג אליהם מכשיר כבד שעמד שם‪.‬‬
‫חוץ ממנה היו בחדר חמישה אנשים‪ .‬הז ֵקן עם השיער הלבן‪,‬‬
‫שהחזיק את המספריים שבהם חתך את הבגדים שלה‪ .‬שלושת חברי‬
‫הצוות שלה‪ .‬ואישה שהיא לא זיהתה‪ .‬רזה בצורה קיצונית‪ ,‬בשמלה‬
‫שחורה וסינר לבן‪ ,‬כמין מדים‪ .‬שיער בלונדיני אסוף לפקעת על‬

                                                           ‫קודקודה‪.‬‬
‫גזרי הבגדים של פישר נחו על הרצפה לרגליה‪ .‬היה שם דלי‪ ,‬שהיא‬
   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304   305