Page 297 - 28222
P. 297

‫הזקיף | ‪297‬‬

‫צעדים‪ .‬ואז פנה לכיוון השני והתקרב אל ריצ'ר‪ .‬מהר‪ .‬כדי להתנפל‬
‫עליו‪ .‬להפיל אותו‪ .‬מהלך של קטטה בבית ספר‪ .‬פראי ביעילותו כנגד‬

        ‫יריב בלתי זהיר‪ .‬אבל לא כנגד מישהו עם הניסיון של ריצ'ר‪.‬‬
‫האיש הוביל בכתפו הימנית‪ .‬ריצ'ר צעד לשמאלו‪ .‬כדי להציב את‬
‫עצמו מאחוריו כשהוא עובר‪ .‬הרחק מהסכנה של מכת ימין ישירה‪ .‬או‬
‫שמאלית סיבובית‪ .‬או חבטת זרוע‪ .‬אבל האיש לא עבר‪ .‬הוא הטיח את‬
‫כף רגלו הימנית בקרקע‪ .‬נעל את הברך‪ .‬רכן לאחור‪ .‬הסתובב נגד כיוון‬

                 ‫השעון‪ .‬והטיח מרפק שמאלי שטוח בחזה של ריצ'ר‪.‬‬
‫הכוח הניף את ריצ'ר מעל הקרקע‪ ,‬והפעם הוא צנח כל הדרך עד‬
‫שהשתרע על גבו‪ .‬ראשו פגע בקרקע‪ .‬האוויר יצא מריאותיו‪ .‬האיש‬
‫ממוסקבה התנשא מעליו‪ .‬הניף את כף רגלו הימנית‪ .‬החזיק אותה‬
‫גבוה‪ ,‬מוכן לרקוע בחוזקה על ראשו של ריצ'ר‪ .‬או צווארו‪ .‬או בטנו‪.‬‬
‫או אשכיו‪ .‬יבחר מה שיבחר‪ ,‬זה יהיה הסוף‪ .‬או תחילת הסוף‪ .‬אלא‬
‫שהאיש היסס‪ .‬אולי המבחר בילבל אותו‪ .‬אולי הוא רצה שהקורבן שלו‬
‫יזיע‪ .‬כך או כך‪ ,‬ריצ'ר הספיק להתהפך על גחונו‪ .‬לדחוף בזרועותיו‪.‬‬
‫למשוך את ברכיו קדימה‪ .‬לנעוץ את כפות הרגליים על הקרקע‪ .‬ולזנק‬
‫כשראשו מכוון אל בסיס הלסת של האיש‪ ,‬המקום שבו היא נעשית‬

                                                 ‫צרה מתחת לסנטר‪.‬‬
‫האיש עף למעלה ואחורה ולמטה ולבסוף נשמט קצר נשימה על‬
‫העפר‪ .‬כשריצ'ר מתנשא מעליו‪ .‬וריצ'ר לא היסס‪ .‬בלבו הוא היה לוחם‬
‫רחוב‪ .‬איש של קטטות‪ .‬הוא הכיר את הכלל הראשון‪ .‬כשהיריב שלך‬
‫למטה‪ ,‬אתה מחסל אותו‪ .‬בו במקום‪ .‬אז הוא בעט בראשו של האיש‬
‫בכל הכוח‪ .‬ואז הוא בעט בו שוב‪ .‬ושוב‪ .‬ואז הוא כרע בברכיו על החזה‬

                   ‫שלו והטיח אגרוף בצווארו במלוא כוחו ומשקלו‪.‬‬

‫ריצ'ר הזדקף כדי לאמוד את הנזק‪ .‬הוא המתין רגע להסדיר את‬
‫הנשימה‪ .‬ואז גרר את גופו של האיש אל הלינקולן טאון‪ .‬הוא חיפש‬
‫בכיסיו תחמושת נוספת לסוקום‪ .‬הוא לא מצא‪ .‬בעזרת ה ַשלט הוא‬
‫פתח את תא המטען‪ .‬הרים את האיש‪ .‬וקיפל אותו פנימה‪ .‬אחר כך הוא‬
‫פתח את דלת הנהג‪ .‬רכן ותלש את המראה הפנימית‪ .‬סימס לסנדס‪:‬‬
   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302