Page 299 - 28222
P. 299

‫הזקיף | ‪299‬‬

‫התחתון יהיה מוגבל‪ .‬מן הסתם עם קירות חסונים‪ .‬סביבה לא מבטיחה‬
                                                           ‫לרסיסים‪.‬‬

‫האזור בתחתית הפיר היה רחב כפליים מהאזור שמעליו‪ .‬ברצפה‬
‫מימין היה מכסה הרמה נוסף‪ ,‬שכפי הנראה הוביל למפלס נמוך יותר‪.‬‬
‫ובקיר מולו דלת מתכת אפורה‪ .‬הוא פתח אותה לכדי סדק והשתמש‬
‫במראה כדי להסתכל פנימה‪ .‬הדלת הובילה למסדרון‪ .‬היו שם עוד‬
‫משטחים אפורים‪ .‬שפע של זוויות ישרות מדויקות‪ .‬אבל לא אנשים‪.‬‬

                               ‫ריצ'ר פתח את הדלת עד הסוף ונכנס‪.‬‬

‫פישר התאמצה להתמקד‪ .‬הייתה לה הרגשה שראשה מלא חול‪ .‬פתאום‬
‫היה לה קר‪ .‬רטוב‪ .‬היא נעשתה מודעת לכך שהיא מאונכת‪ ,‬אבל לא‬
‫בדיוק עומדת‪ .‬זרועותיה היו מעל ראשה‪ .‬היא ניסתה להוריד אותן‪.‬‬
‫לא הצליחה‪ .‬הבינה שהיא תלויה מהן‪ .‬כתפיה התחילו למחות‪ .‬מפרקי‬
‫ידיה כאבו‪ .‬משהו נשך אותם‪ .‬משהו מתכתי‪ .‬והיא הייתה יחפה‪ .‬רק‬

      ‫הבהונות הגדולות נגעו ברצפה‪ .‬המשטח שתחתן היה מחוספס‪.‬‬
‫היא הנידה בראשה‪ ,‬וכתם מטושטש הפך לגבר‪ .‬זקן‪ֹ .‬שער ֹשיבה‪.‬‬
‫שפע של שיער‪ ,‬מתולתל וסתור‪ .‬הוא הניח משהו‪ .‬דלי‪ .‬הוא שלח יד‬
‫הצידה‪ .‬לשולחן מתכת‪ .‬דברים היו מסודרים עליו בשורה‪ .‬כלים‪ .‬עם‬
‫להבים‪ .‬ומלחציים‪ .‬הוא הרים כלי אחד‪ .‬מעין מספריים‪ ,‬רק גדולים‬
‫יותר‪ .‬אולי חדים יותר‪ .‬הוא החזיק אותם ביד ימין‪ ,‬מול פניה‪ ,‬ובידו‬

                            ‫השמאלית משך אליו את שולי חולצתה‪.‬‬
‫"ובכן‪ ,‬יקירתי‪ ",‬הוא אמר‪" .‬בואי נוציא אותך מהבגדים הלחים‬

                                                             ‫האלה‪".‬‬

‫ריצ'ר ראה עוד דלת היישר לפניו‪ ,‬בקצה המסדרון‪ .‬שלוש דלתות‬
‫משמאל‪ .‬ושתיים מימין‪ .‬הוא פתח את הראשונה משמאל‪ .‬היא הובילה‬
‫לחדר שינה‪ .‬קטן‪ .‬תכליתי‪ .‬צמוד לקיר עמדה שידת מתכת‪ .‬ומיטה‬
‫מתקפלת עם בסיס מתכת‪ .‬ושום רהיטים נוספים‪ .‬אפס מותרות ביתיים‪.‬‬
‫הדלת הראשונה מימין נפתחה לשירותים‪ .‬משותפים‪ ,‬עם משתנות‬
‫ותאים וכיורים‪ .‬נירוסטה וחרסינה לבנה פשוטה‪ .‬אריחים לבנים על‬
   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304