Page 32 - 28222
P. 32
3
הבסיס הזמני של הצוות הוקם שבוע לפני כן ,במוטל ,שמונה מייל
מערבית לעיירה .התנועה הייתה דלילה כך שתיאורטית אפשר לעבור
את המרחק בשתים־עשרה דקות ,בלי למשוך תשומת לב בלתי רצויה.
אבל באותו אחר צהריים ארכה הנסיעה של שתי המכוניות הרבה יותר.
הבחורים מהסוברבן הגיעו ראשונים .היה להם קל יותר ,כיוון שאף
אחד מהם לא נפצע .הם התחילו בנסיעה צפונה לאורך עשרה מייל.
הנהג ,המכונה וסילי ,התחיל בסערה ,כדי לחמוק מניידות המשטרה
המתקרבות ,ואז האט קרוב למהירות המותרת ,עד שהם הגיעו למזבלה
מאחורי חורשת עצים צפופה .המקום היה מבודד דיו ,אבל הם היו
מנוסים מספיק שלא להצית את הרכב הפגוע .זה יהיה כמו לשלוח
למשטרה סמס עם מפה והכיתוב :הנה הג'יפ שאתם מחפשים .ואם
אפשר להציל את הסוברבן ,היא תמשיך להיות נכס בעל ערך ,אז הם
התחילו לעבוד .וסילי העמיד את המכונית לפני עמוד בטון בקצה
הגדר לצד הכביש והתנגש בו עם הצד האחורי .הוא נסע קדימה וחזר
על המעשה ,ואז יצא לבדוק את הנזק .הוא החליט שזה מספק .עמוק
דיו להסוות את השקע שנוצר כשהם חתכו את הניידת ,אבל לא רחב
מדי כדי לתת לאיזה שוטר תירוץ לעצור אותם .הוא נהג אל מאחורי
העצים וניגב את ְּפנים המכונית בזמן שהשותף שלו ,שהשתמש בשם
אנטול ,החליף את לוחיות הרישוי .אחר כך הם עברו לרכב הגיבוי
שלהם ונסעו את המשך הדרך — שלושה־עשר מייל בכביש אלכסוני.
נטשה נהגה בטויוטה .היא התחילה בנסיעה של שישה מייל
דרומה .בקצב נינוח .הייתה לה סיבה נוספת לנהוג באיטיות .היא
דאגה לשני החברים שלה .הבחור שריצ'ר השליך מהחלוןֶּ ,פט ָיה,
