Page 31 - 28222
P. 31
הזקיף | 31
שני הגברים החליפו מבטים .הם שקלו את הצעד הבא .החשאי ּות
התעופפה מהחלון ,והאפשרויות שנותרו היו תקיפה חזיתית או נסיגה
טקטית .נדמה שאף אפשרות לא מושכת .ואז נשמעה סירנה .הולכי
הרגל התפזרו .המכונית התרחקה ,מנוע הדלק נכנס לפעולה כשהנהגת
מעכה את הדוושה .הבחורים הצנומים והשריריים קפצו בחזרה
לסוברבן ,זינקו בנסיעה לאחור ,חיככו את פינת הפגוש הקדמית של
ניידת המשטרה ודהרו הרחק .רת'רפורד המשיך לעמוד במקומו ,עיניו
ענקיות ופיו פעור.
צמד ניידות נעצרו בצד הרחוב ,השתיקו את הסירנות וכיבו את
האורות המהבהבים .ארבעה שוטרים קפצו מהן .שלושה התגודדו מיד
על המדרכה .אחד התעכב על הנזק שנגרם למכונית .האקדחים של
ארבעתם היו שלופים ,אך לא מונפים .הם ציפו שהמספר שלהם יעניק
להם יתרון ,הניח ריצ'ר ,אבל לא לקחו סיכונים .זה נראה לו גישה
הגיונית.
"על הרצפה ",אמר השוטר שפיקד על הכוח" .עם הפנים למטה".
"אתה עוצר אותנו?" שאל ריצ'ר.
" ְלמה ציפית? לסוכרייה על מקל? על הרצפה".
ריצ'ר לא זז.
השוטר התקרב אליו" .על הרצפה .ברגע זה".
כל השוטרים ,בכל העולם ,הם אותו הדבר .ברגע שהם מתחייבים
לעמדה מסוימת מול קהל ,הם לעולם לא נסוגים .כל ניסיון לשנות את
דעתם הוא בזבוז זמן .ריצ'ר ידע את זה מניסיון .ובכל זאת ,היה לו
סטנדרט לעמוד בו.
"בסדר ",אמר ריצ'ר" .אני אתן לך לעצור אותנו .בכל מקרה
ישחררו אותנו תוך חמש דקות .אבל על הרצפה אני לא נשכב".
