Page 35 - 28222
P. 35

‫הזקיף | ‪35‬‬

‫רישום‪ .‬שוטר אחר המתין מאחורי שולחן עץ גדול‪ .‬מאחוריו עמדו‬
‫שני שולחנות‪ ,‬ועליהם מחשבים שחוקים אך שמישים שבאותו רגע היו‬
‫כבויים‪ ,‬ערימה של מגשי פלסטיק עמוקים בכל צבעי הקשת ועציץ‬
‫ובתוכו צמח חיוור נפול‪ .‬הקירות היו מכוסים כרזות שהזהירו מפני‬
‫הסכנות הטמונות בפשיעה ועודדו את הציבור לקחת אחריות על‬
‫ביטחונו‪ .‬השוטר לקח מגש אחד ושמט אותו על השולחן‪ ,‬קרוב למקום‬

                                                    ‫עומדו של ריצ'ר‪.‬‬
‫"שים את החפצים שלך בפנים‪ ".‬הוא נשמע משועמם‪" .‬תקבל‬

                                         ‫אותם בחזרה כשתשתחרר‪".‬‬
‫ריצ'ר שלף את גליל המזומן שלו‪ .‬את מברשת השיניים‪ .‬את כרטיס‬

                                             ‫הכספומט‪ .‬ואת הדרכון‪.‬‬
                                                     ‫"זה הכול?"‬

                                ‫"מה עוד אני צריך?" אמר ריצ'ר‪.‬‬
‫השוטר משך כתפיים והתחיל לספור את הכסף‪ .‬כשגמר הושיט‬
‫לריצ'ר קבלה ואז הוביל אותו לאורך מסדרון לדלת שסומנה  כ חדר‬
‫חקירות ‪ .2‬בפנים היה החדר מחופה אריחים סופגי קול‪ .‬ריצ'ר כבר‬
‫ראה כאלה‪ .‬הוא ידע שהם לא משמשים למטרות סאונד‪ .‬הם חלק‬
‫מתכסיס פסיכולוגי שנועד להשלות את החשוד‪ ,‬שהוא נמצא במקום‬
‫שבטוח לשפוך בו את כל הלכלוך על השותפים שלו‪ .‬הרצפה הייתה‬
‫בטון מוחלק‪ ,‬ושולחן המתכת והכיסאות היו ממוסמרים אליה‪ .‬חלון‬
‫הצפייה עוצב כרגיל כמר ָאה‪ ,‬ולכל אורך הקירות נמתח פס חירום‬
‫בגובה המותניים‪ .‬ריצ'ר הניח שהביאו אותו לשם מפני שיש להם‬
‫אזור תאים אחד‪ .‬הם לא רצו לקחת את הסיכון שהוא ישוחח עם‬
‫הבחור שהציל‪ .‬סיכוי גבוה מדי שהם יתאמו סיפורים‪ .‬והוא ידע שהם‬
‫יגרמו לו להמתין‪ .‬שעה‪ ,‬לפחות‪ .‬אולי שעתיים‪ .‬טקטיקה סטנדרטית‪.‬‬
‫בידוד מעורר דחף לדבר‪ .‬דחף לדבר עשוי להפוך לדחף להתוודות‪.‬‬
‫הוא השתמש בטכניקה הזאת בעצמו‪ ,‬אינספור פעמים‪ .‬וזו לא הפעם‬

                                     ‫הראשונה שהשתמשו בה כנגדו‪.‬‬
‫שני הכיסאות היו קרובים לשולחן מכדי להיות נוחים‪ ,‬אז ריצ'ר‬
‫התיישב על הרצפה בפינה שמול הדלת‪ .‬כשהדלת נפתחה שוב‪ ,‬השעון‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40