Page 113 - 30322

‫הרגע הנוכחי ‪|113‬‬

‫הדלקתי את האור בכניסה וניגשתי למטבח‪ .‬ליסה הייתה אמורה‬
‫להגיע רק בעוד שעה‪ .‬היה לי זמן להכין את הארוחה שהבטחתי לה‪.‬‬
‫אחרי הווידוי של סאליבן ליוויתי אותו סוף־סוף הביתה‪ .‬החלפתי‬
‫בגדים‪ ,‬הוצאתי כסף‪ ,‬ובעצתו של סבא ביליתי שעה אצל סטן‪ ,‬הזייפן‬
‫באלפבית סיטי‪ ,‬כדי לצלם תמונה לדרכון מזויף במקום זה שגנבו לי‪.‬‬

‫אחר כך הסתובבתי ברחבי מנהטן במצב רוח שפוף‪.‬‬
‫רציתי למות מרוב בדידות‪ .‬אם מה שסאליבן סיפר לי נכון‪ ,‬לא היה‬
‫לי שום עתיד או תקווה‪ .‬הייתי במבוי סתום‪ .‬נגזר עליי להיות בובה‬
‫על חוט‪ ,‬שבוי במערבולת שבשלושה שבועות קצרים תגזול ממני את‬

‫מיטב שנותיי‪.‬‬
‫כדי לא לשקוע החלטתי להיאחז בדברים פשוטים‪ .‬קניתי ספר‬
‫בישול בחנות ספרים בסוהו‪ ,‬ועברתי במעדניית 'דין אנד דלוקה' כדי‬

‫למלא את המקרר של ליסה‪.‬‬
‫"יש לי הפתעה בשבילך‪ ,‬חתול!" הכרזתי והוצאתי קופסת שימורים‬

‫מהשקית‪.‬‬
‫נתתי לחתול שלוש כפות של מעדן טונה‪ ,‬ואז הנחתי את שאר‬
‫המצרכים על השולחן‪ :‬שני אננס‪ ,‬מקל וניל‪ ,‬מקל קינמון‪ ,‬שני לימונים‬
‫ירוקים‪ ,‬כמה כוכבי אניס‪ ,‬חזה ברווז‪ ,‬תפוחי אדמה‪ ,‬צנצנת דבש‪,‬‬

‫בצלצלי שאלוט‪ ,‬ראש שום וצרור פטרוזיליה‪.‬‬
‫הסתכלתי על כל המרכיבים בחשש־מה‪ .‬הייתי ילד של מיקרוגל‬
‫וסלטים בקופסה מהסופר‪ .‬למרות שחשבתי על זה‪ ,‬מעולם לא‬
‫בישלתי‪ .‬פתחתי את המתכון הראשון בעמוד "חזה ברווז ותפוחי‬
‫אדמה סרלדייז"‪ ,‬ואת המתכון השני בעמוד "קרפצ'ו אננס"‪ .‬במשך‬
‫שעה טרחתי כמיטב יכולתי‪ ,‬הדלקתי את הרדיו והקשבתי בשקיקה‬
‫לרסיסי החדשות האחרונות שחמקו ממני (הפיצוץ האיום באוקלהומה‬
‫סיטי‪ ,‬הזיכוי המפתיע של או־ג'יי סימפסון‪ ,‬הכישלון של ביל קלינטון‬

‫ברפורמה במערכת הבריאות‪)...‬‬
‫עברתי מתחנה לתחנה ונתקלתי בלהיטים העכשוויים‪ .‬גיליתי‬
‫להקות לא ידועות (אואזיס שרים את ‪ ,)Whatever‬ושירים חדשים‬
‫של האמנים האהובים עליי (‪ Streets of Philadelphia‬של ברוס‬

‫ספרינגסטין‪ High Hopes ,‬של פינק פלויד‪)...‬‬