Page 115 - 30322
P. 115
הרגע הנוכחי |115
ועדיין נמצאתי שם!
יום קודם לכן התעוררתי בתחנת הרכבת בשעה .05:45אם ככה,
עברתי בהצלחה את עשרים וארבע השעות!
קמתי מהמיטה ,לבשתי מכנסיים ,כיסיתי בשמיכה את כתפיה של
ליסה ויצאתי מהחדר בג ֵנבה.
רמינגטון חיכה לי מאחורי הדלת.
המטבח היה קפוא בקור חודר עצמות .בדקתי מה השעה במיקרוגל
בזמן שחיממתי כוס קפה .בחוץ הסערה רעמה וכיסתה את החלון
במסך אדים.
פתחתי את החלון ונשענתי על המעקה כדי לצפות באור היום
מסתנן .ירד גשם זלעפות .השמיים היו כהים ,והאופק אפור.
הגשם הצליף על פניי .בצומת הרחובות 110ושדירת אמסטרדם
ראיתי מוכר נקניקיות גורר את העגלה שלו במבול .פתאום התמונה
קפצה והיטשטשה .זבובים משונים העיבו על הראייה שלי ,כתמים
שחורים ריחפו מול עיניי.
פעימות לבי האיצו כשזיהיתי את הריח שעולה מהרחוב ,ריח מתוק
ופרחוני של מאפה שאמי הכינה לי בילדותי.
הלם חשמלי הרטיט אותי.
הפלתי את כוס הקפה ,והיא התנפצה על הרצפה.
רמינגטון פלט יללה זועמת.
ואז גופי איבד תחושה לפני שהרגשתי כאילו הוא כבה.
הכול התפוגג.
