Page 114 - 30322
P. 114
| 114גיום מוסו
"איזה ריח טוב יש כאן!" קראה ליסה כשפתחה את הדלת.
היא גירדה את ראשו של רמינגטון וניגשה להצטרף אליי במטבח.
היא נטפה גשם ,הורידה את הצעיף ואת המעיל ,והניחה אותם על
כיסא.
בחיוך על השפתיים ,קול עליז ועיניים בוהקות בשקיקה ,היא
סיפרה לי על אירועי היום שלה בזמן שבישלתי את הברווז בדבש שלי.
כאילו הייתי חלק מחייה מאז ומעולם.
אני לא בטוח מה סאליבן סיפר לה עליי ,אבל הוא צבר עבורי
נקודות .הקלילות של ליסה והגישה הפתוחה והנינוחה שלה היו
מידבקות .די היה בכמה דקות בנוכחותה כדי שאניח לדאגות שלי
ואתן לעצמי לחיות את הרגע.
ליסה ריקדה ,קורנת ,אל חדר האמבטיה ,ואז חזרה לסלון עם מגבת
על הראש.
"לקחתי קלטת מספריית הווידיאו ",אמרה והוציאה קלטת מהתיק
שלה ,ארבע חתונות ולוויה אחת" .אפשר לראות את הסרט בזמן
האוכל ,אם תרצה? אומרים שהוא סרט מצחיק".
היא ניערה את שערה .צפיתי בעיניה כשהביטו בי ,שתי בריכות
של השתקפויות שנצצו באור המעומעם של החדר .היא התקרבה
אליי בתנועה מהירה ,בלתי צפויה ,והניחה יד על לחיי .הסטתי את
תלתלי שערה הלח ,שהטילו צל על פניה .שפתיי מצאו את שפתיה.
היא פתחה את אבזם החגורה שלי .התרתי את כפתורי החולצה שלה.
עורה היה קריר ושדיה נרעדו.
"בוא"...
החיבוק שלנו הפך להוט יותר ,ונענו לכיוון הספה .נשארנו על
הספה בשעה שחזה הברווז בדבש שלי נשרף בתנור.
.7
במשך שלושת רבעי שעה התהפכתי במיטה שוב ושוב בניסיון שווא
להסדיר את הנשימה ,כך שתהיה רגועה כמו זו של ליסה הישנה לצדי.
עדיין נמצאתי שם.
הספרות הדיגיטליות של השעון המעורר הורו .06:32
