Page 179 - 30322
P. 179
הרגע הנוכחי |179
"באת בזמן טוב ",הוא אומר לי.
אני מקמט את מצחי בתהייה ,והוא מוביל אותי לחדר האוכל .סביב
השולחן אני פוגש את הוריה של ליסה.
"אמרתי לכם שהוא קיים!" היא ממהרת אל זרועותיי" .אבא ,אמא,
תכירו את 'האיש הנעלם'".
ואני מבלה את היום עם "חמי וחמותי" ,כאילו הכרתי אותם מאז
ומעולם.
סוף מאי ,2008שמונה בערב .מנהטן־ ֶהנג' :יום ההיפוך של מנהטן.
המונים ברחובות מחכים לצפות בשקיעה ,שפעמיים בשנה מתמקמת
בצורה מושלמת בציר מזרח־מערב של עורקיה הראשיים של העיר.
ליסה ובן עומדים בחזית הבית .הבן שלי על אופניים ,אמו בגבה
אליי לא רואה אותי מגיע.
"אבא!" הוא צועק כשהוא רואה אותי" .אבא!"
הוא מדווש אליי במהירות ,ואני רואה את ליסה מסתובבת .היא
בהיריון בחודש השמיני.
"זאת בת ",היא אומרת לי ומניחה את ראשה בשקע כתפי.
אני נרגש כמו בפעם הראשונה.
"אבל הפעם הגעתי מוקדם מדי ללידה"...
היא פורשת את זרועותיה לאות שזה לא נורא.
"חיכיתי לך שנבחר את השם ,אבל יש לי רעיון .מה דעתך על
סופיה?"
שבת בבוקר ,קיץ ,2009ב ֵקן המגונן של ביתנו .בעוד ליסה נכנעת
לעונג המושחת של חמאה מלוחה ונוטלה ,אני לוקח את הגיטרה
הישנה שלי ומנגן אקורדים של שיר של לאונרד כהן.
.So Long Marianne
סופיה הקטנה ,הנסיכה הקטנה שלי ,יושבת בכיסא הגבוה ומלווה
אותי בתיפוף בכף לפי הקצב על צלחת הפלסטיק שלה .בנג'מין,
מחופש לאינדיאני ,רוקד את ריקוד הגשם במטבח.
על השיש נח גיליון של מגזין "טיים" שעל חזיתו נמר בנגלי ,ועליו
כותרת מטרידה:
שינויי אקלים :לקראת עידן חדש של הכחדת מינים
