Page 184 - 30322
P. 184
| 184גיום מוסו
.1
ברודוויי ,ערב.
פסעתי כמה צעדים בלבד ,וכבר נקלעתי להמולה של טיימס
סקוור .אני מוקף קהל ,אוטובוסים ודוכני נקניקיות .שלטי פרסום
שמציגים מקומות רומנטיים בפרסומות של חברות תכשיטים.
רוכלי רחוב על המדרכה מוכרים בלונים בצורת לב וזרים של
פרחים קמלים .קצת אחרי שבע בערב 14 .בפברואר ,2011ערב
ולנטיין.
בזמן שעצרתי מונית ,נזכרתי באותו בוקר ביולי 1992שבו ג'פרי
וקסלר שיחרר אותי מהכלא .שכרתי רכב לא רחוק מכאן ולא חזרתי
מאז .בעשרים השנה שחלפו מאז המקום השתנה להיכל בידור ענקי
באוויר הפתוח .חנות של דיסני לצד שלל חנויות כולבו החליפו את
מופעי החשפנות ובתי הקולנוע לסרטי פורנו .חסרי הבית ,המסוממים
והזונות פינו את מקומם לתיירים.
פורד אסקייפ היברידית עצרה לידי .נכנסתי למונית ,וכעבור
עשר דקות הגעתי לחנות פרחים ברחוב ּבלי ֶקר כדי לקנות לליסה זר
סחלבים ּוורדים.
עם הזר ביד דפקתי על הדלת ,נרגש ונלהב להתאחד עם אשתי
וילדיי.
אבל לא ליסה פתחה לי.
"ערב טוב ,אפשר לעזור לך?" שאלה אותי בלונדינית בת פחות
מעשרים ,בסווטשרט אוברסייז עם הלוגו של בית הספר לכלכלה של
סטוקהולם.
"איפה אשתי?"
"מי אתה ,אדוני?"
"מי את?" שאלתי בהרמת קול.
פחד התעורר בה ,והיא סגרה מעט את הדלת.
"אני השמרטפית .אני שומרת על בנג'מין וסופיה בזמן שהגברת"...
"אבא! אבא!" קרא בן ורץ לחבק אותי .הרמתי אותו וסובבתי אותו
באוויר.
"שלום ,אלוף! מה קורה איתך?"
