Page 185 - 30322
P. 185

‫הרגע הנוכחי ‪|185‬‬

                  ‫התעלמתי מהשוודית ונכנסתי הביתה בנחישות‪.‬‬
‫סופיה לא הייתה בסלון‪ .‬הנחתי את הזר על השולחן ועליתי‬

                 ‫לחדרה‪ .‬בתי הקטנה הייתה שקועה בשינה במיטתה‪.‬‬
                             ‫"היא כבר ישנה?" לחשתי בתדהמה‪.‬‬

  ‫"סופיה הייתה קצת חולה היום‪ ",‬הסבירה השמרטפית במבוכה‪.‬‬
                                                   ‫"מה יש לה?"‬

          ‫"היא משתעלת‪ ,‬והגרון והאוזניים כואבים לה‪ .‬שפעת‪".‬‬
          ‫בלי להעיר אותה נישקתי את בתי והנחתי יד על ראשה‪.‬‬

                                                   ‫"יש לה חום‪".‬‬
‫"שמתי לב‪ ",‬השיבה‪" ,‬אבל העדפתי לא להעיר אותה‪ .‬אתן לה‬

                                                   ‫אקמול כשתקום‪".‬‬
                                                  ‫ירדתי למטבח‪.‬‬
                                     ‫"אתה יודע איפה אמא‪ ,‬בן?"‬

                                                    ‫"היא יצאה‪".‬‬
                                           ‫"אני מבין‪ ,‬אבל לאן?"‬
                                            ‫בני ניענע את הראש‪.‬‬
                             ‫"איפה אשתי?" שאלתי את הצעירה‪.‬‬
‫"אני לא יודעת‪ .‬בכלל לא ידעתי שליסה נשואה‪ ,‬והיא לא מספרת‬
                                 ‫לי לאן היא הולכת כשהיא יוצאת‪".‬‬
‫הפסקתי להקשיב לה‪ .‬ליסה ודאי השאירה מספר טלפון ליתר‬
‫ביטחון‪ .‬הבטתי ליד הטלפון‪ ,‬ואז בכוס שהיו בה כמה כלי כתיבה‪,‬‬
‫ולבסוף על המקרר‪ .‬מגנט החזיק דף שנתלש מפנקס ועליו כתובת‬
        ‫בכתב יד — מסעדת ּב ּולי‪ ,‬רחוב דואיין ‪ — 163‬ומספר טלפון‪.‬‬
                                         ‫מסעדה‪ .‬בערב ולנטיין‪.‬‬

                                               ‫"שם היא מבלה?"‬
                                   ‫"אמרתי לך שאני לא יודעת!"‬

                                         ‫"לעזאזל‪ ",‬נהמתי אליה‪.‬‬
                         ‫בני תפס בשרוולי‪" .‬אסור לקלל‪ ,‬אבא!"‬
‫כרעתי לגובה שלו‪" .‬אתה צודק‪ .‬תשמע‪ ,‬אני הולך להביא את אמא‬

                                                   ‫וכבר חוזר‪ ,‬טוב?"‬
                                         ‫"אני יכול לבוא איתך?"‬
   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190